פרק שני: התבגרות

עמוד:109

כת המ * ווה : "כת שתים עשרה למצוותי' בתלמוד נאמר : "בת שתים עשרה שנה ויום אחד - נדריה t yt קיימיך t 1- ( נידה ' מ " ה , ע"מ . כוונת המשפט היא שמגיל 12 הבת אחראית בעצמה על דבריה ועל מעשיה . לפיכך , בת שמלאו לה 12 שנים נחשבת "בת מצווה , " כלומר , היא חייבת במצוות המוטלות על נשים , ואם תחטא תיענש בעצמה על חטאיה . מדוע נקבע המעבר מילדות לבגרות אצל הבנות לגיל הצעיר בשנה מזה של הבנים ! מדוע עליהן להתחיל במילוי חובותיהן הדתיות שנה לפני הבנים ? התשובה היא שהנערות מקדימות את הנערים בהתבגרות הגופנית . חז"ל הניחו שההתבגרות הגופנית קשורה גם לבשלות נפשית . עד המאה ה20- לא נהגו לציין את גיל בת המצווה בטקס כלשהו . לעתים קיבלו הבנות מהוריהן בגד חדש לכבוד המאורע , ונהגו להעניק להן ספר שמטרתו לחזק את שמירת המצוות והאמונה - סידור תפילה , עיבוד של סיפורים מן התורה או ספר דרשות . השינויים במעמד הנשים בדורות האחרונים , אשר הביאו בין השאר ליצירת טקסים המציינים את לידתן של הבנות , השפיעו גם על ציון כניסתן של הנערות לעול מצוות . בזרם הקונסרבטיבי ובזרם הרפורמי ביהדות עורכים לנערות טקסי בת מצווה הזהים לאלה של בני המצווה . וכך , נערות רבות קוראות בבית הכנסת את פרשת השבוע ואת ההפטרה ונושאות דרשה . בזרם האורתודוקסי , לעומת זאת , מתלבטים רבות כיצד לציין את הגעתה של הנערה לגיל מצוות . לדעת פוסקים רבים , ההלכה אוסרת על נשים לקרוא בתורה לפני גברים ולשאת לפניהם דרשה , ולפיכך אין הזרם האורתודוקסי יכול לקיים לבנות טקסים הזהים לאלה של הבנים . ואף על פי כן , בעשורים האחרונים החלו משפחות אורתודוקסיות רבות לציין את כניסתה של הנערה לעול מצוות בסעודה משפחתית חגיגית או במסיבה שגם חברותיה מוזמנות אליה . פעמים רבות נישאות בסעודות אלה דרשות העוסקות בתכונות הרצויות של האישה היהודייה , כדי להעמיד לפני בעלת השמחה מופת לחיקוי . בחלק מבתי הספר השייכים לזרם הממלכתי-דתי , המשרת את הזרם האורתודוקסי בישראל , נוצרו בבתי הספר לבנות טקסי בת מצווה שמשתתפות בהם תלמידות כיתות ז . הטקס נערך לכל הבנות יחד , באותו תאריך , בהשתתפות הוריהן ומוריהן . לעתים הטקס כולל קריאה בפרשת השבוע , ולעתים גם דרשה . וידץתםי רוב היהודים בישראל אינם שומרי הלכה , והם מעניקים לבר המצווה ולבת המצווה תוכן התואם את השקפת עולמם . מערכת החינוך הממלכתית , שבה לומדים בניהם ובנותיהם , רואה בגיל המצוות גיל שבו הבנים והכנות מגיעים לבגרות וניתן להטיל עליהם אחריות על עניינים שונים . יש הלומדים את תוכנה של פרשת השבוע לשבוע שבו נולדו , ומסבירים אותה לאור ערכים הומניסטיים של צדק , חירות ושיוויון בין בני אדם . בקיבוצים , למשל , מתאפיינת שנת חגיגת בני המצווה ( בנים ובנות ילדי כיתה ז ) בכך שכה מוטל על הילדים לבצע משימה מיוחדת , כגון השתלבות בעבודה , טיפוח גן הירק או פינת החי , אתגרים פיזיים - מסע שיט או ניווט , איסוף חפצים למוסדות מקקים , ניהול חוגים לילדים קטנים בקיבוץ , עבודת תחקיר על שורשי המשפחה , ועוד . ובסיומה של שנת המשימות נחגגת מסיבת בר מצווה משותפת לכל הילדים כני אותה שכבת גיל .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר