|
|
עמוד:52
שער : 2 מעגל השנה הן כיהדות , הן כנצרות והן באסלאם מודדים את הזמן ביחידות שונות - יממות , שבועות , חודשים ושנים . ספירת יחידות הזמן נעשית על פי מהלכם של גרמי השמים - השמש והירח . בשלוש הדתות ספירת השנים היא קווית - כל אחת מהן סופרת את השנים מנקודת התחלה בעלת משמעות דתית , ומשם ואילך השנים נספרות ברצף עולה . ספירת החודשים , לעומת זאת , היא מחזורית : בכל אחת מהדתות , כל שנה היא צירוף של 12 חודשים . לכל חודש יש שם , והחודשים חוזרים על עצמם מדי שנה בסדר קבוע ובאותם שמות . גם ציון החגים והמועדים של כל דת מבוסס על המחזוריות השנתית של החודשים . הפרק הראשון בשער זה יעסוק בלוח השנה של כל דת , על כל הכרוך בו - ספירת השנים והחודשים , ולוח המועדים השנתי . הפרק השני והפרק השלישי יתמקדו בחגים ובמועדים המרכזיים שמקיימת כל אחת מהדתות המונותאיסנ \ יות . כפרק השני יתוארו ראש השנה ביהדות , חג המולד בנצרות , וצום הרמדאן באסלאם . ובפרק השלישי יתוארו שלושה חגים אחרים - חג הפסח ביהדות , חג הפ > זחא בנצרות , וחג הקורבן באסלאם . העיסוק בחגים ובמועדים המרכזיים של שלוש הדתות מאפשר להכיר את הזיקה של כל אחת מהן לארץ הקודש . היהודים , הנוצרים והמוסלמים חוגגים את חגיהם בכל מקום שהם נמצאים בו ברחבי העולם , אך לכל דת יש כמה חגים הקשורים לאתרים קדושים המצויים בארץ - זאת בגלל מאורעות שהתרחשו באתרים אלה , לפי המסורת של כל דת . לדוגמה : - יהודים רבים מבקרים בירושלים בשלושת הרגלים - בסוכות , בפסח ובראש השנה - כזכר למנהג העלייה לרגל לבית המקדש , כאשר היה קיים . - נוצרים רבים מבקרים בבית לחם , מקום לידתו של י שוע , בחג המולד . ובחג הפסחא וכימים שלפניו הם פוקדים את האתרים המקודשים בירושלים . - ולגבי המוסלמים - מסגד אלאקצא שבירושלים מהווה מוקד לתפילות כחודש הרמדאן , ומוקד לחג שבירת הצום , בשל קדושתו של המתחם שהמסגד מצוי בו . לפיכך , בפרק השני ובפרק השלישי נתאר גם כיצד מציינים את המועדים המרכזיים באתרים הקדושים לשלוש הדתות בארץ הקודש . כן נעסוק בכמה מן האמונות שעליהן מבוססת קדושתה של העיר ירושלים ביהדות , כנצרות ובאסלאם .
|
|