|
|
עמוד:9
אדון עולם שיר תהילה לבורא עולם . מחברו אינו ידוע . יש שמייחסים אותו לרבי שלמה "אבן גבירול . כתוב במשקל הספרדי בקצב של יתד ושתי תנועות וכל הבתים מסתיימים בהברה " רה" או " רא . " השיר מיוסד על קבלת עול מלכות הבורא שהוא כל יכול , היה הווה ויהיה , והוא עוזר ומושיע . נכלל בסידורי התפילה של רוב עדות ישראל ( בתימן לא אמרוהו כלל , ( נאמר מדי בוקר בראשית תפילת שחרית . אף מסיימים בו יקריאת שמע על המיטה , שלשמה נתחבר ככל הנראה . בני עדות אשכנז שרים אותו בבית הכנסת בלילות שבתות וחגים . יהודי מארוקו נוהגים לאמרו לפני הכנסת כלה לחופה . אדום אחד העמים השכנים של ישראל בימי קדם , היה קרוב לו הן במוצאו והן בשפתו . ישב _בדרום מזרחה של ארץ ישראל . בימי ההתנחלות ובימי בית ראשון שכן אדום בהר שעיר שמדרום לים המלח , ואחרי גלות בבל נהדף על ידי שבטי המדבר והתיישב בנגב ובהר חברון . התורה מייחסת את מוצאם של האדומים לעשיו . התורה אף מצווה "לא תתעב אדומי כי אחיך הוא , " אך עם זאת מותרים הנישואין עמהם רק לאחר שלושה דורות של גרים ( דברים כג , ח-ט . ( בעת המלחמה עם נבוכדנצר בסוף ימי בית ראשון פלשו האדומים ליהודה והחישו את חורבנה . זכר הדברים בא בכתובים . "זכר ד י לבני אדום ... " ( תהלים קלז , ז ) "והאבדתי חכמים מאדום ... והיה בית יעקב אש .. ובית עשו לקש " ( עובדיה , פסוקים ח , יח . ( "יוחנן הורקנוס החשמונאי 104-135 ) לפני סה " נ ) הכניע את האדומים וגיירם . בשלהי בית שני מלך על יהודה יהורדוס , שהיה גר אדומי . בימי המאבק היהודי הממושך נגד העולם הרומי ביזאנטי כינו היהודים את רומי בשם "מלכות אדום הרשעה , " ואילו בימי הביניים ובזמן החדש הוסב כינוי זה למדינות הנוצריות , יורשותיה של רומא . אדר החודש השניס עשר בחודשי השנה כשמונים אותם מניסן , והשישי כשמונים אותם מתשרי . לפי קביעת תוכנים קדמונים מזלו של חודש אדר דגים . שם החודש , כשמות שאר החודשים העבריים , הועלה מבבל . חודש אדר בשנה פשוטה בן כי'ט יום ובשנה מעוברת אדר ראשון בן לי יום ואדר שני בן כ"ט יום . משנכנס אדר מרבים בשמחה לפי שנעשו בו ניסים לישראל , ובראש נס פורים . באדר אספו את השקלים לבית המקדש , כדי לקנות בחם קרבנות ציבור ושאר צורכי ציבור , בפרט בירושלים . בחודש זה נהגו לנכש גידולי • כלאיים שבשדות ובכרמים , לפי שבעונה זו כבר אפשר להבחין בהם . באדר היו מתקנים את הדרכים , הרחובות ומקורות המים שנתקלקלו מחמת גשמי החורף כדי להכשירם לקראת עלייתם של עולי הרגל לפסח . כדי להתאים את לוח הלבנה ללוח השמש , וכדי שפסח יחול בחודש האביב , היו מעברים מפרק לפרק את השנה , וקובעים חודש אדר נוסף . משקודש * הלוח לדורות נקבע חודש אדר שני שבע פעמים במחזור של תשע עשרה שנה , בשנים השלישית , השישית , השמינית , האחת עשרה , הארבע עשרה , השבע עשרה והתשע עשרה , וסימנו : גו " ח אדז " ט . בשנה מעוברת חלים כל הימים המיוחדים , ובעיקר חג הפורים , באדר שני . להלן כמה מהתאריכים והמאורעות החשובים שאירעו בחודש זה : א י — בימים שבית המקדש היה קיים "היו מכריזים על השקלים " לשם קניית קרבנות ציבור . ב י — נוסדה בפאריס חברת "" כל ישראל חברים " אליאנס , תר"ך . ( 1860 ) ג י — הורכבה הממשלה הקבועה הראשונה במדינת ישראל , תש"ט . ( 19 * 9 ) ז ' — יום הולדתו ויום פטירתו של -משה רבינו . ט י — כיבוש אילת בידי צה " ל , תש"ט . ( 1949 ) י " א — נהרג יוסף "טרומפלדור בהגנה על תל חי , תר " פ . ( 1920 ) י " ג — "תענית אסתר . י " ד — "פורים דפרזים . נוסדה "מקוה ישראל" — בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל מיסודה של חברת כל ישראל חברים , והנקודה הראשונה של היישוב החדש , תר " ל . ( 1870 ) ט " ו — פורים דמוקפים . כ " ט — מבצע נחשון , פריצת הדרך לירושלים "במלחמת העצמאות , תש " ח . ( 1948 ) אדמו"ר נוטריקון ; אדוננו , מורנו ורבנו . כינוי של כבוד בקרב "החסידים לצדיק , מנהיג העדה . אגריפס הראשון 10 לפני סה " נ44- לסה " נ . כנו של אריקטובלוס ונכדם של "הורדוס ומרים החשמונאית . שלא כשאר בני משפחתו מצד סבו , ביקש להיות מנהיג לאומי לעמו . מבחינה זו יש לראותו כמלך הלאומי האחרון בישראל . הודות לקשריו ברומא , שבה התחנך בילדותו ובנעוריו , הומלך בשנת 37 לסה " נ על נחלותיהם של פיליפוס והורדוס אנטיפס , בני הורדוס , מושלי הגליל ועבר הירדן . כעבור ארבע שנים , בשנת , 41 הומלך גם על נחלתו של ארכילאוס , אף הוא בנו של הורדוס , שמשל ביהודה , באדום ובשומרון . ארץ ישראל כולה , לרבות עבר הירדן המזרחי , היתה שוב תחת שילטון מלך יהודי . למרות שקיבל את השילטון מידי הרומאים לא נתרפס בפניהם ונהג כבוד בדיני התורה והקפיד לקיימם . אגריפס נתחבב מאד במעשיו על העם , ומסופר במשנה ( מסכת סוטה ז , ח ) שאף הגדיל לעשות וקרא בתורה בהיותו עומד אף שהמלך רשאי היה לקרוא בה כשהוא יושב . אגריפס חיזק את ביצורי ירושלים מצד צפון ב " חומה השלישית" והידק את קשריו עם הנסיכים של סוריה ואסיה הקטנה שסלדו כמוהו מן התלות ברומא . הרומאים החלו לחשוש מפניו ואילצוהו להפסיק את חיזוק החומה ואת פעילותו המדינית , וככל הנראה הם שגרמו את מותו הפתאומי בשעת ביקורו בקיסריה . במסירת הנוצרית הוא מתואר תיאור שלילי בגלל תמיכתו בפרושים שביקשו למנוע את התפשטות התעמולה הנוצרית . סמכותם של מוסדות היישוב העברי המאורגן , החרימה את י"כנסת ישראל" והקימה קהילה נפרדת . התמורות בחיי האומה , בייחוד עקב מלחמת העולם השנייה והשואה , חוללו שינויים בדרכה של אגודת ישראל , ואף הביאו אותה לשתף פעולה עם המוסדות הציוניים . אגודת ישראל הצטרפה למועצת העם . היא משתתפת בבחירות לכנסת ואף היתה שותפה לקואליציות הראשונות , בראשותה של "מפא " י , לממשלות הליכוד ולממשלת האחדות הלאומית בראשותם שלשמעון פרס ויצחק שמיר . הקימה רשת של בתי ספר , שלימים הפכו _ל"חינוך העצמאי . " את פעולותיה מכוונת מועצת גדולי התורה , שלהכרעותיה כפופים , כפי המוצהר , גם כל נציגיה בכנסת . אגדת תימן במאה השתים עשרה הכבידו השיעים הפאטימים את ידם על יהודי תימן . קם משיח שקר והטיף לגאולה בנצלו את התסיסה המשיחית בלב המוני העם . יעקב בן נתנאל , נגיד יהודי תימן , פנה אל "הרמב"ם וביקש לשמוע את דעתו כיצד יש לנהוג . בתשובה כתב הרמב"ם את "איגרת תימן , " איגרת של דברי עידוד וחיזוק . בסגנון עממי מרחיב הרמב " ם את הדיבור על "הנבואה ועל כישורי הנביא , על • המשיח ועל תנאיו , כל זאת כדי לשלול מיסודה את אפשרות אמיתותה של נבואת משיח השקר שקם בתימן . הוא מוסיף דברים אחדים בעניין "חישוב הקץ " וסכנתו , על פי בקשתו של הרמב"ם עצמו נקראה האיגרת ברבים בכל קהילות תימן . לפיכך כתובה האיגרת בשני רבדים — הרובד העממי לתועלת המון העם והדיוטות , והרובד האחר למען החכמים ויודעי התורה . אגרת רב _שרירא גאון איגרת שכתב רב "שיירא גאון אל " יעקב בן נסים , מחכמי קירואן , תשובה לשאלתו על השתלשלות "התורה שבעל פה מימי "התנאים , "הסבוראים , • האמוראים "והגאונים עד ימיו ( סוף המאה העשירית . ( היא מאששת את הקביעה כי המשנה והתלמוד הם המשך רצוף וישיר להלכה שניתנה למשה מסיני , ולפיכך הם המקור המוסמך ביותר של היהדות . האיגרת היא תעודה היסטורית ראשונה במעלה לחקר תקופת הסבוראים והגאונים . מזל חורש ארד מפסיפס בית הכנסת בבית אלפא מטבע של אגריפס
|
|