|
עמוד:9
פני התקופה : מלחמה כוללת , מדינה יהודית ריבונית וחלוקת ארץ ישראל המערבית ארץ ישראל שלאחר מלחמת העצמאות היתה שונה באופן מהפכני מארץ ישראל שלפני המלחמה . ההכרזה על הקמת המדינה היהודית העצמאית בה' באייר תש"ח 14 ) במאי ( 1948 הביאה לביטולה של הישות הגיאוגראפית מדינית מנהלית הקרויה "ארץ ישראל המאנדאטורית , " ותוצאות המלחמה והסכמי שביתת הנשק הם שקבעו את גבולות החלוקה המדינית החדשה ואת המצב המדיני למשך יותר משנות דור " . הבית הלאומי" היהודי בארץ ישראל הפך למדינה ריבונית יהודית , ואילו חלקים אחרים של ארץ ישראל המערבית , שנועדו לפי תכנית החלוקה להוות מדינה פלסטינית עצמאית , סופחו לממלכת עבר הירדן ההאשמית ב , 1950 בעוד שרצועת עזה נמצאה תחת ממשל צבאי מצרי . פני היישוב בארץ ישראל המערבית שונו אף הם שינוי מהותי . היישוב היהודי בארץ , שמנה בפרוץ המלחמה כ 630 אלף נפש , גדל כתוצאה מריבוי טבעי ומעלייה , שהקיפה בשנים 1949-1948 קרוב ל 340 אלף עולים ( מאמצע מאי 1947 עד סוף 1948 עלו ארצה 101 , 819 עולים , ובשנת 1949 עלו ארצה 239 , 576 עולים . ( לערביי ארץ ישראל היתה המלחמה אסון , כתוצאה מהבריחה ומהנטישה ההמונית , הכפויה בחלקה , של ערביי הארץ לפני מאי , 1948 וביתר תנופה לאחר פלישת צבאות ערב . מתוך אוכלוסייה ערבית פלסטינית של 750-700 אלף נפש נטשו את תחומי המדינה היהודית 650-560 אלף נפש . תנועת בריחה זו שינתה לגמרי את הדמוגראפית והתפרוסת היישובית בתחומי המדינה היהודית ובתחומי ממלכת ירדן ויצרה כתוך כך את "בעיית הפליטים הפלסטינים" שהשתכנו בארצות הערביות השכנות . מלחמת 1948 היתה מלחמה כוללת בין צבאות סדירים . אחרי שנים ארוכות של התנגשויות אלימות מפוזרות ושל עימות מתמשך ורצוף , דוגמת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט " ) המרד הערבי , ( " נקלעה ארץ ישראל למלחמה כוללת שבה נטלו חלק צבאות סדירים חמושים בנשק כבד ומודרני . בעוד שהאוכלוסייה הערבית השתתפה במאמץ המלחמתי רק בצורה חלקית , ובשלבים המכריעים היתה השתתפותה שולית לגמרי , היה היישוב היהודי מגויס רובו ככולו למאמץ המלחמתי בחזית ובעורף . אף שמבחינה כלכלית יצא היישוב מתקופת המעבר שבין מלחמת העולם השנייה למלחמת העצמאות ללא משבר כלכלי , ובתחומים אחדים אף הוסיף להעמיק ולבסס את עצמתו ואת תשתיתו , ואף שצבר ניסיון וידע טכנולוגי וצבאי רב חשיבות , הוטלה עליו מעמסה כבדה ביותר של גיוס כוח אדם ומשאבים . במהלך מלחמת העצמאות הקיף הכוח המגויס כ 15 % מכלל האוכלוסייה בגיל עבודה וגיוס ( כשליש מפוטנציאל כוח העבודה הכללי . ( לא פחות מהמעמסה הכלכלית
|
|