שלבים בבנייתה ובהתפתחותה של ירושלים הישראלית בין השנים 1967-1948

עמוד:95

פיתוחו של 'פרוזדור ירושלים' בא בד בבד עם פיתוחה של העיר ירושלים . לפני מלחמת העצמאות היו באזור שמונה יישובים יהודיים שהתגוררו בהם כאלף תושבים ; מוצא תחתית ועילית , _קריית ענבים , _מעלה החמישה , נווה אילן , הרטוב , כפר אוריה וחולדה . עוד לפני סיום המלחמה , בעצם ימי מבצע 'דני' לשחרור אזור זה 18-9 ) ביולי , ( 1948 הוחל באכלוסו לשם שמירה על הגבולות המדיניים הצרים ועל הקשר אל ירושלים . השיקולים המדיניים ולחץ הזמן והתנאים הכתיבו מדיניות פיתוח מהירה , שכללה התיישבות חקלאית , הכשרת קרקע , ייעור , בנייה , תעשייה ועוד . בפרק הזמן הנדון הוקמו באזור זה 35 יישובים , דהיינו כמעט פי ארבעה לעומת מספרם לפני קום המדינה , ובהם ארבעה קיבוצים , 26 מושבי עולים וכפרי עבודה וחמישה יישובים עירוניים ושכונות . הקשרים הכלכליים בין ירושלים ליישובי הפרוזדור התבטאו בשיווק התוצרת החקלאית מהיישובים ובהעסקה של עובדים מירושלים בעבודות עונתיות ובשירותים כגון תחבורה , חינוך , סעד ורפואה . מאוחר יותר , ב , 1966 הגיעה האוכלוסיה ב 56 היישובים בפרוזדור ירושלים לכ 28 , 000 נפש , לרבות העיירה בית שמש ( כ 10 , 000 נפש . ( גם בעיית המים חייבה פתרון . במלחמת העצמאות זו היתה אחת מנקודות התורפה העיקריות של העיר היהודית , שנותקה ממקורות המים שלה באזור השפלה . עתה , בשלב ראשון , הוכנסו שיפורים בקו החירום לעיר , שנודע בכינוי 'קו השילוח , ' ואספקתו הגיעה ל 3 , 500 מ"ק ליממה . בהמשך הונח קו חדש מחולדה לשער הגיא והושלמה הקמת תחנת עבודת סלילה בדרך חברון ; משמאל : תחנת הרכבת הישנה

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר