|
|
עמוד:93
בסוף 1947 היה מספר התושבים היהודים בירושלים כ 100 אלף . בתש"ח נטשו את העיר כרבע מתושביה היהודים , ובמיפקד נובמבר 1948 נמנו בירושלים המערבית כ 84 אלף נפש , חלקם גם תושבים חוזרים ועולים , בדצמבר 1949 הגיעה כבר אוכלוסיית ירושלים המערבית לכ 103 אלף נפש ( גידול של כ 20 אלף תוך שנה אחת , (! ואילו בסוף דצמבר 1950 הגיעה אוכלוסייתה לכ 121 אלף נפש ( גידול נוסף של כ 20 אלף בשנה שנייה ברציפות . ( בסך הכל חל גידול בשיעור 65 אחוז ( כ 54 אלף נפש , לרבות משוחררי צבא וחוזרים ) בשלב הראשון שלאחר המלחמה ' . תחילת הקמתן של המעברות העולים היו המקור לרוב הגידול באוכלוסיית העיר הישראלית . משפחות העולים הראשונות הגיעו לירושלים כבר בספטמבר , 1948 בעיקר מפרס , מטורקיה , מצפון אפריקה , מרומניה ומיוגוסלוויה . מספטמבר 1948 ועד מארס 1950 הגיעו 11 , 924 עולים . הם אכלסו חלק מהשכונות והבתים שנטשו הערבים , לרבות שכונות _הקפר ואף שטחי הפקר לאורך הגבול . כן אוכלסו העולים בכפרים הערביים הנטושים בסביבות ירושלים . החל ממאי , 1950 הפתרון לשיכון העולים היה בניית מעברות . תחילה שופץ המחנה הצבאי הבריטי 'אל עלמייך ונהפך למעברת תלפיות , ששוכנו בה כ 9 , 000 נפש . מעברות נוספות הוקמו במקור חיים ( כ 750 נפש ) ובגבעת שאול ( כ 900 נפש . ( עוד לפני קום המדינה נתכנסה בירושלים המועצה העירונית היהודית של העיר , ובערב פסח תש"ח 22 ) באפריל ( 1948 היא פרסמה הודעה כדלקמן : מחנה עולים בתלפיות , ראשית שנות החמישים
|
|