פליטים, עולים, שכונות נטושות

עמוד:85

ירושלים בירת ישראל — העברת משרדי הממשלה לשיכונם של הפקידים , אפריל -1949מארס 1950 עם סיומו של המימשל הצבאי , בפברואר , 1949 הושלם תהליך סיפוחה המעשי של ירושלים היהודית לתחומי מדינת ישראל , בעקבות זאת החליטה הממשלה להתחיל במימוש הכוונה להופכה לעיר כירה , באמצעות העברה של משרדי ממשלה , שמוקמו עד אז בתל אביב . בשלב ראשון , מראשית אפריל ועד מחצית יוני , 1949 הועברו לירושלים משרד הדתות , המשרד לנפגעי מלחמה וכן מחלקות שונות ממשרדי האוצר והמשפטים , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והנהלת הדואר . בשלב שני , בסתיו , 1949 היו אמורים לעבור לעיר משרד האספקה והקיצוב ומשרד החקלאות ( השר הממונה עליהם היה דב יוסף , הדוחף העיקרי בממשלה להאצת תהליך ההעברה ולקביעה הרשמית של בירת ישראל בירושלים , ( וכן משרד הבריאות ומשרד הסעד . ב 11 בדצמבר 1949 הוכרז רשמית כי ירושלים היא בירתה של מדינת ישראל , לאחר שעצרת האו"ם החליטה ארבעה ימים קודם לכן שבעיר ישרור שלטון _בין לאומי . ההכרזה האיצה את התהליך של העברת משרדי הממשלה , ועד יולי 1950 רובם התמקמו בירושלים . ההחלטה להעביר את משרדי הממשלה לירושלים חייבה להסדיר שיכון למאות משפחות של פקידים . חלקם היו ירושלמים , בעלי דירות בעיר , אך אחרים נזקקו לדיור . כאמור , עתודות הדירות של ירושלים היו כמעט כולן באזורים שנטשו הערבים והן הלכו והדלדלו , מאחר שרוב המבנים באזורים אלו כבר אוכלסו בעולים ובוותיקים . מאפריל 1949 ניתנה עדיפות לשיכון הפקידים , והנפגעים העיקריים היו עולים חדשים שהמשיכו להגיע לירושלים וכן חיילים משוחררים ונכי מלחמה ; למרבית הפליטים , כך נראה , כבר נמצאו עד אז פתרונות דיור . לשיכון מאות המשפחות של הפקידים הוקצו מבנים נטושים בקטמון ובמקומות נוספים בעיר . מבנים אלו שימשו בחלקם בסיסים ליחידות צבאיות שהלכו והתפנו מהם , ואחרים היו מבנים שלא אוכלסו עד אז , עקב מצבם הפיסי הירוד , וחייבו עבודות שיפוץ נרחבות לפני אכלוסם . מבנים אלו סיפקו מקומות דיור לפקידים שמשרדיהם התמקמו בירושלים בשלב ההעברה הראשון . בשלב השני התברר כי נדרשות דירות נוספות , ועל כן הוחלט להקצות לפקידי הממשלה את שכונת דיר אבו טור , שנועדה בעיקרה לשיכון עולים . הפקידים לא נלהבו לעבור להתגורר במקום , עקב מיקומה של השכונה בקרבת קו שביתת הנשק ומצבם הפיסי הירוד של המבנים , שחייב שיפוץ יסודי ויקר . פקידים בכירים קיבלו אפוא את הדירות בקטמון , ואילו הזוטרים נאלצו להסתפק באלו שבדיר אבו טור . לרוב הפקידים שמשרדיהם הועברו לירושלים במחצית הראשונה של 1950 כלל לא היה אפשר למצוא דיור של קבע בעיר , ועל כן הם נאלצו להתגורר במשך השבוע _בבתי מלון או בחדרים ששכרה להם הממשלה , ובסופי שבוע הם נהגו לשוב לבתיהם שבאזור _תל אביב . מצוקת הדיור בקרב העולים נפתרה בדרכים אחדות . כפתרון זמני הוקמו בשבילם מחנות , הראשון בשכונת תלפיות , השני בכפר הנטוש דיר יאסין שממערב לעיר והשלישי במחנה צבאי בריטי לשעבר בדרום העיר , מחנה אל עלמיין . פתרון של קבע נמצא

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר