|
|
עמוד:79
ביהודים , לוחמים שבזזו מכל הבא ליד ועוררו תרעומת בקרבאוכלוסיה אזרחית — פגעו בכושר עמידתה של ירושלים הערבית . כך קרה שהכוחות היהודיים כמעט לא מצאו תושבים בשכונות הערביות שכבשו . גם בצד היהודי אירעו , כמוזכר לעיל . תופעות של בריחת אוכלוסיה אזרחית . עד אפריל התמקדה תופעה זו בעיקר בשכונות שבשולי האזור היהודי , כגון שמעון הצדיק , בית ישראל , ימיךמשה , העיר העתיקה ושכונות הדרום . מאפריל ועד אמצע מאי חל שיפור במצבם של התושבים היהודים בעיר , בעקבות ההשגים הצבאיים והפריצה הזמנית של הדרך _לתל אביב . הסרת המצור משכונות הדרום ומשכונת ימין משה והרחקת האיום שנשקף מכיוון שיח' ג'רח על שכונת שמעון הצדיק . עם זאת . כניסתו של הלגיון הירדני למערכה שבה והרעה את מצבם של יהודי ירושלים . הירדנים חזרו והידקו את המצור על העיר וליוו את מתקפתם על צפונה של ירושלים היהודית בהפגזות ארטילריות עזות . האוכלוסיה היהודית התמודדה עד אז בעיקר עם ירי מנשק קל וצליפות , וההפגזות הארטילריות הללו היו גורם חדש שהיא לא הורגלה בו . מדרום סייעו ללגיון כוחות של 'האחים המוסלמים' ממצרים , שהצליחו לכבוש זמנית את קיבוץ _רמת רחל ואיימו על השכונות הדרומיות של העיר ; אף הם ליוו את התקפותיהם באש תותחים . עוצמת האש דחפה אפוא אלפי יהודים מתושבי שכונות צפון ירושלים לברוח מבתיהם אל מרכז העיר . ראוי לציין , כי בצד הערבי הביאה התמוטטותה של האוכלוסיה האזרחית להתמוטטות מערך ההגנה של השכונות הערביות ( כך היה לפחות עד התערבותו של הלגיון הירדני בקרבות , ( ואילו בצד היהודי הצליחו הכוחות הלוחמים להמשיך ולהחזיק בשכונות שתושביהן _נטשון , לרבות שכונות הדרום הנצורות . ההבדל נבע מיתרונותיו של הצד היהודי בארגון ובפיקוד צבאי וכן מתחושה ששררה בקרב היהודים עוד _בטרם קרב כי הם עומדים בפני מלחמת קיום שתבוסה בה משמעה כיליון . הטיפול בבעיית הפליטים היהודים — הגל השני עם תחילתה של מתקפת הלגיון הועמדו הרשויות היהודיות בפני הכרח להתמודד עם אלפי פליטים שהתגודדו בבתי ספר , במבני ציבור , במקלטים וככל חלל מקורה שנתן מחסה לנסים מאימת המלחמה . נוסף לפליטים הירושלמים רוכזה בירושלים היהודית אוכלוסיה בלתי לוחמת שברחה או פונתה מן היישובים החקלאיים שבסביבתה . תושבי _גוש עציון , נווה יעקב , עטרות , _רמת רחל , מוצא . קריית ענבים , _מעלה החמישה ונווה אילן . מניינם של אלה הגיע לכמה מאות נפשות . קבוצה ייחודית בקרב הפליטים היו _הבלתי לוחמים מן הרובע היהודי בעיר העתיקה , כ 1 , 400 איש , שהירדנים העבירו אותם אל האזור היהודי לאחר כניעת הרובע . עם הגל השני של הפליטים התמודדה מערכת שלטונית מאורגנת יותר , ריכוזית ובעלת גיבוי ממסדי , תחילה גיבוי של המוסדות הציוניים ואחרי כן גיבוי של המימסד הישראלי החדש . כאמור , החל מ 21 באפריל פעלה בעיר ועדת ירושלים בראשות דב יוסף . הוועד הפועל הציוני מינה אותה וקבע כי היא תהיה הרשות האזרחית העליונה בעיר . בעקבות
|
|