|
|
עמוד:36
במידת האפשר על ריבונות כחלק מירושלים והחלק האחר יהיה בריבונות האו"ם . אך לא במחיר ויתור על תכנית החלוקה . כאותה ישיבה עלה לראשונה , ככל הידוע , הרעיון , שגם לערבים תוקצה ריבונות בחלק מירושלים . דובר על חלוקת ירושלים לשלושה חלקים : חלק יהודי במערב העיר , חלק בין לאומי , שיכלול את המקומות הקדושים במזרח העיר , והשאר בריבונות המדינה הערכית . בסופו של הדיון נערכה הצבעה , שלא הביאה לכל הכרעה . לאחר הדיון העביר בן גוריון מסר לשרתוק באו"ם , שהיו בו שני חלקים : ראשית , בהנהלת הסוכנות לא נפלה כל הכרעה , ולכן עליו לפעול לפי מיטב הבנתו ; שנית , לדעת בן גוריון , במצב הנוכחי אין כל אפשרות להתעקש על חלוקתה של ירושלים , ולפיכך יש לחתור לעיר בין לאומית כגבולות מצומצמים ככל האפשר , כדי לא לסכן את הרוב היהודי בה . עוד הזכיר _בךגוריון לשרתוק את הצורך במסדרון יבשתי שיחבר את ירושלים הביך לאומית עם המדינה היהודית , ממערב או ממזרח , דרך _מעלה אדומים וים המלח אל הנגב , שעל פי תכנית החלוקה של ועדת האו"ם יועד להיכלל בתחום המדינה היהודית . לאופציית המסדרון המזרחי היה הגיון משלה , שהרי אם לערבים מוצע חיבור אל ירושלים ממערב , אין כל מניעה שהמדינה היהודית תחובר אל ירושלים מכיוון דרום מזרח . השלמה עם בינאום מלא _אף על פי ששרתוק גרס כי יש להמשיך ולדרוש את חלוקתה של ירושלים , הוא קיבל את דברי בךגוריון כהנחיה מחייבת . מסוף אוקטובר 1947 השתדלו חברי המשלחת של הסוכנות לעצרת האו"ם , בהנחייתו של שרתוק , להוציא את המירב מהצעת הרוב בוועדת האו"ם . ב 15 בנובמבר הגישה המשלחת לוועדת המשנה של העצרת , שטיפלה בענייני גבולות , הצעה לפתרון בירושלים . בהצעה היו שלושה רכיבים מרכזיים : א . בירושלים ייערך משאל עם עשר שנים לאחר כינונו של המשטר הבין לאומי בעיר , והתושבים יישאלו לדעתם על עתידה המדיני של עירם . היה כאן נסיון להביא לידי ביטוי חיובי מבחינת המדינה היהודית , את הרוב היהודי בעיר . , ב . מאותה סיבה ( רוב יהודי ) תבעה המשלחת כי שיטת הבחירות למועצה המחוקקת של העיר ( שתוסמך לקבוע תחיקה מוניציפלית בלבד ) תהיה יחסית . ג . העיר תחולק לשלושה אזורים אוטונומיים מבחינה מוניציפלית : יהודי , ערכי ובין לאומי . ברקע ההצעה עמדה הדרישה הציונית כי אזרחיה היהודים של ירושלים יהיו גם אזרחיה של המדינה היהודית . בדרישה זו ראו בסוכנות פתח תקווה לשליטה יהודית בעיר בעתיד . ערב ההצבעה בעצרת הכללית של האו"ם השלימה אפוא הסוכנות היהודית עם הוויתור על שלטון יהודי בחלק כלשהו של ירושלים . זה היה קרבן לאומי גדול מאוד , תמורת מה שהיה אז הכרחי להערכת ההנהגה : רוב בעצרת הכללית למען חלוקה , כלומר למען מדינה יהודית בחלק מארץ ישראל , שאולי תהיה חלק מפתרון הסכסוך היהודי ערבי , ובעיקר — תפתור את בעיית העקורים באירופה . אפשר לקבוע , כי ההנהגה השלימה אז ,
|
|