|
|
עמוד:55
נדגיש תחילה כי כל העדויות בנושא המצויות בידינו מקורן במגינים או במפקדיהם שמחוץ לחומה . תושבי הרובע עצמם כמעט שלא הותירו בכתב אתזכרונותיהם , ודומה שמן הראוי כיום להציג עוד כמה היבטים לפרשה . מבחינות רבות יש לראות את הרובע כעוד אחד מעשרות היישובים הנצורים בתש"ח , הגם ששכן בלבה של עיר . אולם ראוי להזכיר כי במלחמת העצמאות פונתה האוכלוסיה הבלתי לוחמת מעשרות יישובים בקו העימות הממשי והצפוי . לעומת זא ת נותרו יהודי צפת נצורים עד לראשית מאי . 1948 מיד עם פלישת צבאות ערב נערך אף מבצע מקיף ושמו 'תינוק' 19-15 ) במאי , ( שבו פונתה אוכלוסיה בלתי לוחמת משמונה יישובים בדרום הארץ . מדוע , אם כך , לא נעשה כך גם לגבי 1300 הבלתי לוחמים — ילדים , נשים וזקנים — מתושבי הרובע י והרי במהלך כל חודשי הנוכחות של הבריטים ביקשו הללו ( פעם אחת גם דרשו אך לא פקדו ) לסייע בפינוי האוכלוסיה ? התשובה לכך קצרה ! מה שניתן היה לעשות באותם יישובים קיבוציים , לא היה אפשר לעשות ברובע היהודי . באוכלוסיית מצוקה , שראשי המשפחה היו בדרך כלל מפרנסיה היחידים , ראו אלה את עצמם מחויבים לשהות עם בני משפחותיהם בכל החודשים הקשים . ומדוע לא הסכימה מפקדת 'ההגנה' להצעות הבריטיות לסיוע בפינוי כל התושבים ? דומה שחלק מהתשובה לכך מצוי בכמה משפטים שאמר אברהם הלפרין , מפקד הרובע , למגינים בשיחה בינואר : 1948 ' עלינו להישאר בעיר העתיקה ולהחזיק בה , למען ישמש הרובע היהודי ראש גשר בעתיד ... המוסדות מונעים מהתושבים את האפשרות לפנות את המקום , כי בלעדיהם אין למגינים בסיס להחזקת הרובע . ארגון חיי התושבים מוטל על שכמנו ועלינו להקים עיר אוטונומית בעלת מוסדות משלה . ' מעניין להשוות זאת לשכונת ימין משה ( ראה מאמר בחוברת זו , ( שממנה לא נמנעה עזיבת התושבים לאחר ההתקפה הגדולה בפברואר . 1948 ל'הגנה' היה ברור , שברגע שייצאו כל התושבים — ייעלם גם ה'רקע' שבו התמזגו המגינים , וזאתכדי שלא להיתפס בידי הבריטים , אשר סבבו ברובע ללא הרף . אילו כולם היו מתפנים מהרובע ורק הבריטים היו נותרים בו לשמור על המבנים , הרי שעם הפינוי קשה להאמין שניתן היה לפרוץ אליו ולתפוס אותו מחדש קודם שהערבים ישתלטו עליו לחלוטין . כך היה הרובע נופל בלי קרב לידי הערבים . מכאן שמפקדת 'ההגנה' היתה חייבת למנוע את בריחת התושבים , שרבים מהם קצה נפשם במצב שבו איבדו את מקור פרנסתם ( רבים מהם עבדו קודם מחוץ לרובע ) והוטל עליהם להידחס לשטח בן 70 דונאם . אנשי 'ההגנה' ניהלו שיחות שכנוע רבות , אירגנו סיוע של מזון ותרופות ולעיתים אף הטילו עוצר פנימי על הרובע , כדי למנוע את התושבים מלרוץ לעבר השיירות שהגיעו בחסות הבריטים . עם זאת , אסור שנטעה י התושבים לא היו כאסירים או בני ערוכה . אין ספק שאילו היו מורשים לצאת כרצונם , היו רבים נותרים ברובע . עובדה היא , שעשרות בני הרובע שנתקעו בעיר החדשה עקב העיכובים במעבר השיירות — עשו הכל כדי לחזור אליו . בסופו של דבר עברה האוכלוסיה האזרחית את כל סבלות המצור והקרב . ראוי לציין כי מבין שמונת היישובים שנפלו לידי הערבים תוך כדי קרב בתש"ח , היה זה היישוב היחיד שנמצאו בו תינוקות וילדים ביום שנפל . עכשיו נמשיך בסיורנו משנת תש"ח . אנו מצויים כשעות הדמדומים של יום חמישי האחרון 27 ) במאי , ( כאשר כמה לוחמים מציבים בפתח בית הכנסת שעמדנו בו קודם מקלע ויורים לעבר עיקול הסימטה , כדי
|
|