|
|
עמוד:57
ערב שבת האחרון , י"ט באייר תש"ח , 28 במאי 1948 חצר זו , שבה גרו במשך כשלושה דורות 100 משפחות , שימשה כמחסה למחצית השנייה של האוכלוסיה האזרחית . מצפון מזרח לה היה בית החולים 'משגב לדך , ' אשר במהלך המצור טופלו בו יותר מ 200 פצועים וחולים . הצוות הרפואי — שכלל שלושה רופאים , שלוש אחיות וכן מתנדבים רבים — עבד בתנאים קשים מאוד והציל עשרות נפגעים ממוות ודאי . כאשר התקרבו אליו הערבים ביום חמישי האחרון , פונו ממנו 120 פצועים לעבר 'בתי מחסה . ' אנו בצהרי יום השישי האחרון . לאחר שמצב הרובע החמיר , ניתן היתר לשני רבני הרובע לצאת עם דגל לבן ולהציע לעבדאללה _א תל , מפקד הכוח הערבי , לנהל משא ומתן על הפוגה , לצורך הוצאת הנפגעים . הבקשה נדחתה , וכעבור זמן מה התנהל משא ומתן נוסף בין מרדכי ויינגרטן , 'מוכתר' היהודים , וסמל המודיעין שאול טוויל לבין א תל . א תל דרש בתוקף כניעה ללא תנאי . בינתיים פסקו היריות , והתושבים ששמעו על המשא ומתן החלו להגיח _מהמרתפים ולראות שוב את אור השמש , לאחר שבועיים של ישיבה תחנה שישית ' : בתי מחסה , ' על מדרגות בית רוטשילד היה קורא לתושבים להיכנע ולהציל את נפשותיהם לפני שיהיה מאוחר . באותן שעות שקטות יחסיתיכלו המגינים להעריך את מצבו של הרובע היהודי : . 1 השטח שהוחזק בידי המגינים היה כמלבן , שמידותיו 100 x 200 מטר 20 = דונאם ; כמעט רבע מהשטח שהיה בידי המגינים שבועיים קודם לכן , בסיומו של מבצע 'שפיפון . ' . 2 בשטח זה הצטופפו כ 1700 אזרחים מבוהלים ובהם מאות ילדים , זקנים ונשים . עליהם הגנו לא יותר מ 50 לוחמים שיכלו לשאת נשק . 120 פצועים וחולים היו מוטלים _ב'בתי מחסה , ' שאליהם הועברו בלילה הקודם , לאחר שהערבים התקרבו לבית החולים 'משגב לדך . 3 . ' נשק אישי היה בשפע ' שלושה כלי נשק לכל לוחם ! אך לא היתה כמעט תחמושת לרובים ולמקלעים . המרגמות נותרו בלי פצצות , וגם מלאי הרימונים — שכה היטיבו לפעול — כמעט אזל . . 4 הערבים היו מצויים במרחק 15-10 מטר משני פתחי בתי הכנסת הספרדיים . כוח אחר היה מצוי במרחק דומה מחצר 'בתי מחסה , ' שם הצטופפו מאות רבות של בלתי לוחמים . . 5 _נסיונות חוזרים ונשנים של הפלמ"ח וחטיבת ירושלים לפרוץ , כמעט מדי לילה , נכשלו בזה אחר זה . בלילה שבין יום חמישי לשישי 28 / 27 ) במאי ) נכשל ניסיון נוסף לפרוץ את שער ציון והחומה . פריצה נוספת תוכננה ללילה הבא , אך איש לא יכול היה לערוב לכך שסיכוייה יהיו טובים מקודמותיה . בוקר יום השישי , י"ט אייר תש"ח 28 ) במאי , ( 1948 מצא את הרובע מותקף שוב , בעיקר מכיוון צפון מזרח . ועד לצהריים נפלו לידי הערבים עמדות _תורג'מן , ביתיבנה ו'משגב לדך . ' באותה שעה זרקו הערבים רימונים לחצר הסמוכה _לבית הכנסת אליהו הנביא , אות וסימן להתקפה קרובה . המגינים מיהרו לסגת לעבר פתחי בתי הכנסת , מצפים לערבים שיופיעו מבין החורבות , ואילו מאחוריהם זעקו מאות תושבים ' ' למה אינכם נכנעים ? מה אתם רוצים — שישחטו את כולנו . ' ? מכאן ואילך התחוללו המאורעות במהירות , עד לכניעתו הסופית של הרובע ; ועל מנת לתאר זאת נתקדם לתחנתנו הבאה .
|
|