|
|
עמוד:514
משפחות יהודיות בראשית המנדט , וגם הן עזבו את המקום עם התגברות המתח הביטחוני בעיר . שכונות הדרום — תלפיות , צפון תלפיות , גבעת אליהו ( ארנונה ) ומקור חיים — נפגעו במאורעות , והיישוב היהודי בהן פחת . גם באזורים גבוליים נוספים היו נטישות והפסקות בנייה של יהודים . אך גם ערבים החלו עוזבים אזורים יהודיים מובהקים או ביכרו שלא להתיישב בהם ; וכך התחזקה ההפרדה בין שני אזורי המגורים בעיר , היהודי והערבי . לתופעה זו הייתה השפעה רבה על ההתפתחות הפיזית של העיר . היא התחזקה לקראת סוף תקופת המנדט הבריטי עם התגברות המתח בין היהודים לבין הערבים בעיר . השיא בא במלחמת העצמאות הישראלית , שבה התפתח מאבק מזוין על אחזקת שטחים בעיר . כבר עם תחילת המלחמה גברה ההפרדה בין שני הצדדים , כאשר הערבים נטשו אזורי מגורים משלהם שנמצאו בצד היהודי כמו שכונות רוממה , שיח' באדר , הכפר ליפתא ועוד , והיהודים מצדם נסוגו לאזורים שלהם . עם עזיבת הבריטים ב 15 במאי הצליח הצד היהודי לגבור בקרבות ולהשתלט על שטח ערבי ניכר , במיוחד בדרום העיר , שם כבש את השכונות הערביות המפוארות קטמון , בקעה , המושבה היוונית , המושבה הגרמנית , טלבייה ועוד . מצד שני , היהודים נאלצו לסגת מכמה אזורים , ובמיוחד מאזור הרובע היהודי בעיר העתיקה . כך נוצר קו שחצה את העיר לשני חלקים , שהתקיים במשך 19 שנים ואשר רישומו בעיר חזק עד היום . דומה כי במידה רבה יש לראות ביצירת קו זה ובכל תהליך החלוקה של ירושלים לשני חלקים — יהודי וערבי — מורשת של תקופת המנדט הקיימת עד היום . הגורם היהודי הגורם השלישי שהיה פעיל בירושלים בתקופת המנדט הוא הגורם היהודי , כאשר התנועה הציונית מילאה תפקיד חשוב בתוכו , במיוחד בראשית התקופה . בעוד שבשלהי השלטון העות'מאני לא התקיימה בעיר פעילות ציונית ענפה והגורמים הפעילים בה היו בעיקר אנשי 'היישוב הישן' ובני העדות הספרדיות המזרחיות השונות , הרי בראשית תקופת המנדט נתמעטה יחסית הפעילות של אוכלוסיית 'היישוב הישן' בירושלים והתחזקה זו של נציגי התנועה הציונית בתוכה . למפנה זה היו שתי סיבות עיקריות : המשבר הקשה שפקד את היישוב היהודי 'הישן' בירושלים בתקופת מלחמת העולם הראשונה , עת נזקק לסיוע המאורגן של התנועה הציונית ; והתחזקותה של תנועה זו כתוצאה מהצהרת בלפור וקביעת המנדט הבריטי על _ארץ ישראל , שבתוכו נקבע לתנועה הציונית מעמד מיוחד . התחזקות זו הביאה להתארגנות המהירה של נציגי התנועה הציונית בפעילות בירושלים מיד עם תום המלחמה . מבחינת הגורם היהודי , ראשית המנדט הייתה תקופה של חלומות ותכניות ציוניים לגבי 35 על משפחות יהודיות שגרו בבאב א זהרה מול שער הורדוס בראשית המנדט , ראו בספרו של אדוין סמואל : 501111 ( 11 , _ץ 3 / ; ן / 2 , _41 _> 1 ט \ _3 \ ז _5 ( 1 / 1111 . 1 ח 01 ור 1 כ 1111 : ווו 11 ו . 11111 . \< ווו 11 _£ 1 _, /\ 1 , 1 / 1111111 ת £ . 1-1 . 8 ; 11 י _91-4 . קק 197 ( 1 . וי 11 _^ _101 ץ ; . ) _0 על שכונת קריה נאמנה , כולל הפרעות במקום ועזיבתו על ידי יהודים לאחר מאורעות , 1929 ראו בן אריה , ירושלים החדשה ( לעיל , הערה , ( 17 עמ' 36 . 165 בן אריה , יהתמורות' ( לעיל , הערה , ( 8 והמקורות שם , וגם בסיכום : עמי . 437-436
|
|