|
|
עמוד:513
בתקופת מלחמת העולם השנייה וגם לאחר מכן , בתקופת המאבק של היישוב היהודי בשלטון הבריטי כאשר העיר נמצאה במתח ביטחוני רב , לא נפגעה הבנייה הערבית , שכן זו התבצעה בעיקר מחוץ לאזורי ההתנגשויות העיקריים בין היהודים לבריטים , והונעה ביסודה על ידי יזמה פרטית של אזרחים ערבים שמעמדם החברתי עלה בהתמדה . לא היו שמות לרחובות בשכונות הערביות החדשות שקמו , ולבתים לא היו מספרים . המשפחות הכירו זו את זו , ולעתים התקבצו בני משפחה וקרובים במקבץ בתים קרובים זה לזה עד כדי יצירת אווירה משפחתית שכונתית . הבתים נבנו בדרך כלל מאבן מסותתת מסוגים שונים , והיו מעין 'וילות' בנות קומה אחת עם קומת מרתף מתחתן , בור מים בחצר או מתחת לבית וגינה נאה מסביב לבית , במיוחד בחזית . לעתים נבנו מבנים בני שתי קומות , ובמקרים מיוחדים גם שלוש . בנייה זו התאפיינה לא רק בבתים חדשים נוחים ומרווחים אלא גם בארכיטקטורה חדשה נאה ששילבה אלמנטים ארכיטקטוניים מזרחיים וקישוטים נוספים שפיארו את הבתים , כרכובים ומשקופים מיוחדים מסביב לדלתות הכניסה ולחלונות , תריסי ברזל ועץ וסורגים מיוחדים , גגות רעפים ועיטורי גג עם אלמנטים ארכיטקטוניים קישוטיים , ועוד . אנשים חסכו כסף לאורך זמן , מכרו תכשיטים ורכוש שהיה להם כדי שיוכלו לבנות את בתיהם . הבנייה מצביעה על שאיפות חדשות , לפעמים של כל המשפחה , במיוחד בבתים פרטיים של אנשים שהתבססו והבית שימש ייצוג למעמדם החדש . הדבר המכריע ביותר שאירע בעיר בקשר לעדה זו בתקופת המנדט הוא התעצמות הסכסוך הלאומי שלה עם העדה היהודית והאירועים שהתרחשו בעקבות זאת בארץ בכלל ובירושלים בפרט . אלה הביאו להתפתחות הנהגה ומוסדות לאומיים לאוכלוסייה הערבית בארץ ישראל , שהקמתם והתפתחותם נדונו במושב המיוחד בכנס זה . אוסיף רק שאירועי סכסוך זה בעיר , כמו מאורעות פסח תר"פ 920 ו , סכסוך הכותל ומאורעות 1929 שנקשרו אליו והמרד הערבי בשנים , 1939-1936 השפיעו ביותר במרוצת תקופת המנדט גם על ההתפתחות הפיזית של ירושלים כולה ושל החלק הערבי בתוכה . הדבר הביא לתהליך גובר והולך של הפרדה בין שכונות מגורים ערביות ליהודיות . היהודים החלו לעזוב אזורים ערביים . במיוחד בלט הדבר בעיר העתיקה , ובעיקר לאחר מאורעות 1939-1936 כאשר העיר העתיקה ניטשה כמעט מיהודים ומספרם בה פחת עד לכדי כ 2 , 000 נפש בלבד . אך גם באזורים שמחוץ לחומות , אפילו באזור המכונה כיום 'מזרח ירושלים , ' בהם גרו יהודים עד למאורעות , 1929 הייתה עזיבה לאחר מאורעות אלה . שכונת 'קריה נאמנה' ( בתי ניסן ב"ק , ( שנבנתה מול שער שכם בתחילת רחוב הנביאים עוד בתקופה העות'מאנית , נפגעה קשה מאירועי המאורעות ורוב התושבים היהודים עזבו אותה . בשכונת מוצררה גרו 32 דייוויס , 'ירושלים' ( לעיל , הערה , ( 19 עמ' 33 . 51 דיוויס , 'ירושלים' מביאה דוגמאות לבנייה משפחתית , ראו עמ' 34 הערות יו , ; 13 עמי 35 הערות . 17-14 בנושא הכללי , ראו כל הפרק , שם , עמי . 53-32 ראו גם תיאורו המפורט של חליל _סכאכיני על בניית ביתו בקטמון : חי _אל סכאכיני , 'כזה אני רבותי ' ! ( תרגום , הערות ופתח דבר — גדעון שילה , ( ירושלים , 1990 עמי ; 198-195 שגב , ימי הכלניות ( לעיל , הערה , ( 1 עמ' , 305-302 עומד גם הוא על החשיבות הרבה שייחס סכאכיני לבניית ביתו . על הארכיטקטורה המיוחדת של הבנייה הערבית בירושלים ראו אצל : ד' קרויאנקר , אדריכלות בירושלים , ב : הבנייה הערבית מחוץ לחומות , ירושלים . 1995 34 ראו במפורט בנושא זה בעבודתו של רמי יזרעאל ( לעיל , הערה . ( 18
|
|