עשר השנים הראשונות — משירי ירושלים בראשית תקופת המנדט תרע"ח-תרפ"ח

עמוד:474

ולפתע פתאום . כמזכרת נעורים , הם זוכים לשמוע אותו מעל במה בביצוע מקהלת צדיקוב ותזמורת בניצוחו של גרציאני . בעיניים מצועפות הם מצטרפים למקהלה ושרים את השיר , וכל הקהל נושא את עיניו אל השורות הראשונות באולם וצופה בהם בהשתאות . בשוב ה' מלים : תהלים קכו לחן : אברהם צבי אידלסון בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים . אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה : אז י י _אמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה . הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים . שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב . הזרעים בךמעה בתה יקצרו . הלוף ילך ובכה נשא משך הזרע 3 א יבא ברנה נשא אלמתיו . השושנה מה שרים על ירושלים בראש פינה , במזכרת בתיה וביסוד המעלה , ערב תקופת המנדט ? שרים בהתפעמות הנפש את הבלדה הישנה נושנה על פרח שבמשך שנים רבות פרח בשדות ירושלים עד שנקטף והושלך על אם הדרך , והוא מתפלל שמישהו ירים אותו וישתול אותו בחזרה כמקום שבו נולד , לבלב ופרח . שם השיר הזה הוא 'השושנה' או 'על אם הדרך . ' הוא נכתב והולחן באמצע המאה התשע עשרה על ידי מי שהיה הטרובדור של הזמר העברי באותה עת , _לאליקום צונזר , משורר עממי ומלחין שנדד עם חבורת 'כליזמרים' מקהילה לקהילה , בתחילה במזרח אירופה ואחר כך באמריקה , ושר את השיר החשוב הזה . שיר זה היה אחד הניצנים הראשונים של הזמר העברי בעת החדשה . עשרים שנה לפני העלייה הראשונה , בימים שבהם אליעזר בן יהודה אפילו לא חלם על החייאת הדיבור העברי , כבר הושר השיר הזה בעברית כשיר חול , להבדיל ממרבית השירים העבריים עד אז שהיו זמירות ושירי קודש . השיר 'השושנה' עורר התעניינות בירושלים הפיזית , המציאותית , לא זאת של מעלה , ועל פי העדויות היה גורם מאיץ בתהליך התחייה הלאומית , עד כמה ששיר יכול להיות גורם כזה . צונזר חתם את שירו במלים : 'ויחדש ימיך כימי עלומיך ולירושלים תשובי ברינה , ' וכל זה שנים לפני שנולדו המושגים חיבת ציון וציונות . מתוך חמשת בתי השיר אציג שניים נ את הראשון ואת האחרון .

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר