|
|
עמוד:436
כי מסורת השירה העברית העתיקה מתקופת המקדש הייתה יכולה להשתמר רק בעדות ישראל במזרח , אשר _על פי השערתו ( שהתגלתה מאוחר יותר כמוטעית ) היו מנותקות מכל השפעות של הסביבה , שלא כמו קהילות ישראל באירופה . אידלסון בחר בירושלים משום שמצא בה את הריכוז הגדול ביותר של כל עדות ישראל בתוך עיר קטנה אחת . בצד עבודתו המדהימה בהיקפה בריאיון , פענוח והקלטה בפונוגרף של מידענים מהעדות השונות , היה אידלסון לדמות מרכזית בעידוד פעילות מוזיקלית חינוכית וקהילתית בירושלים ; אלא שכל המפעל שבו החל התמוטט זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה . מיד לאחר המלחמה הקים אידלסון את 'מקהלת הבמה העברית' ויזם את פתיחתו מחדש של בית המדרש לנגינה , שקיים קונצרט פתיחה חגיגי ב 17 במרס . 1919 בית המדרש הוקם תחילה כמוסד בין לאומי , והועמדה לרשותו קרן של 3 , 000-2 , 000 לירות מצריות ( לי"מ . ( ועד בית הספר שנבחר ב 12 במאי 1919 כלל את רונלד סטורס , הרוזן דה באלובאר , גברת בנטוויץ , ' ד"ר פייגנבאום , גברת הופיין , מרי יצחקי ואידלסון עצמו . אלא שאידלסון היה כבר באותה שעה שבע מרירות ורוגז . עבודתו המדעית , שעמדה במרכז ישותו , לא זכתה להכרה ולתמיכה הכספית הראויה מצד המוסדות הלאומיים הצעירים או מצד גורמים מדעיים בגרמניה ובאוסטריה : והוא היה מותש מעבודה מאומצת ומשנות המלחמה הקשות . ב 1921 עזב אידלסון את הארץ מבלי להיפרד כלל מחבריו לעבודה , ולאחר שהות קצרה באירופה השתקע בארצות הברית . יחסו של אידלסון פגע קשה בחבריו לעבודה , והדוח הרשמי על הקמת המוסד התעלם מתפקידו של אידלסון וציין את סר רונלד סטורס כיוזם הקמתו ואת אנטון צ'ייקוב כמנהלו הראשון . הפסנתרן סידני סיל , שהגיע לארץ כקצין בצבא הבריטי , החליט להשתקע בירושלים ולכהן כמורה לפסנתר בבית המדרש , ואף החל בשיעורי עברית מרוכזים . תחילה היו הבריטים גורם חשוב בניהול בית הספר . רונלד סטורס כיהן כיושב ראש הוועד המנהל , ואחד החברים הפעילים היה הקונסול הספרדי בירושלים , הרוזן דה באלובאר . אלא שהקרן אזלה לאחר שנתיים והותירה את בית הספר ללא גיבוי כספי . מאחר שמספר התלמידים היהודים עלה בהרבה על מספר התלמידים של 'שאר העדות , ' הועבר בית המדרש לבעלות ועד החינוך . לאור זאת הוחלט כי כל הלימודים יתנהלו בעברית בלבד וכי בית הספר יהיה סגור בשבתות ובחגים היהודיים . כל מסמכי בית המדרש מאז ואילך נכתבו בעברית תוך ציון תאריך עברי בלבד . עם זאת , בית הספר הודיע כי יקבל תלמידים ללא הגבלת עדה או דת . בית הספר החל את פעילותו עם 59 תלמידים , מהם 13 נוצרים , ומספר התלמידים גדל בתוך חודש ל . 74 מלכתחילה הוענקה העדפה מוחלטת לכיתת הפסנתר , שהייתה עתידה לשלוט במוסדות ההכשרה המוזיקלית בארץ מאז ועד היום : 53 תלמידי פסנתר , 15 תלמידי כינור ו 2 תלמידים לפיתוח קול . _ב 1922 דיווח בית המדרש על 'משלח היד של הורי התלמידים 6 : ' סופרים , 4 מורים , 9 נגנים מקצועיים , 8 פקידים , פועל אחד , 4 שעסקו בעבודות 'שונות' ויתום אחד . 9 ראו קובץ המאמרים המקיף על אידלסון , בעריכת ישראל אדלר , בתיה באיאר ואליהו שלייפר , ספר אברהם צבי אידלסון ( יובל , כרך הן , ירושלים . 1986 ארכיון אידלסון נמצא בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים . 10 מסמכי בית המדרש לנגינה שמורים בארכיון הציוני המרכזי , חטיבה ; 52 מכתב מיום י"ז באדר תרפ"ב . 11 מכתב מיום כ"ט בתמוז תרפ"ב .
|
|