|
|
עמוד:424
החיים בירושלים בצורה לגמרי אחרת . אני יודעת שאני הולכת למות כאן מעצב . ' _ב 1943 הופיע בהוצאת 'תרשיש' בירושלים , שמנהלה היה ד"ר משה שפיצר , קובץ השירים האחרון שלה בשם ח ו''י זח 81011 _^ _* נ _? יג ' ) פסנתרי הכחול , ( ' ובתוכו שיר שכותרתו 'ירושלים' י אני מהלכת כמו בין קברים מאובנת היא עירנו הקדושה אבנים נחות באפיקי ימיהן המתים שלא כמימי משי שאז היו משחקים היום רק באים והולכים . תהומות מקשיחים מבט לעבר הנודד והוא צונח לתוך הלילות הקפואים חרדה אני , להתגבר לא אוכל . בשיר זה באה לידי ביטוי חוויה של ניכור עמוק ושל זרות , מחשבת יאוש ומוות , בדידות וסבל איומים . כשגרשום שלום כתב לבנימין על אלזה לסקר שילר , איש לא ידע שהוא בעצמו כתב סדרת שירים שלא היו מיועדים לפרסום , שחלק מהם הופיעו ב 1984 בכתב העת 'חדרים' בתרגום הנפלא של שמעון זנדבנק . לא אוכל לצטט את כל השירים , רק קטעים מתוך כמה מהם . שיר אחד שכותרתו \\ 1 _* ח > _46 < _113 1 י 1 מתחיל בשורות האלה נ 'אבדה לי האמונה שהביאה אותי לכאן . ' וכמה בתים הלאה לא אדע אם אוכל לעמוד בה , במשמרת על סף הבלימה , וקרוב כל כך ומעיק בלי די האור הגדול ששקע . יש גם שיר אחר משנת 1926 הנקרא 'גאולה מרה , ' שמתחיל בשתי השורות הבאות : ציון — אורה הנה עמם ויד הממשות רמה . שיר אחר שהוא אולי המוקדם מכולם נקרא 'פגישה עם ציון והעולם , ' ובו השורות הבאות : אין צמיחה בלי לילה אור יום — הוא חללנו . נפלנו בידי 7 שמעולם לא ידענו . יקדנו במוקד ההיסטוריה וסופנו שרופים ו חרב האור הגנוז שנחשף לכל דכפין . שירים אלה , שהתגלו רק אחרי מותו , מעידים על רגש הייאוש שהתחולל בתוכו . מתוך
|
|