|
|
עמוד:417
דותן , נכדו של קרקואר _, שבה וממקדת את מבטנו בהיבט יסוד של נופי הרי יהודה בציור הירושלמי , הוא הבערה הגדולה . בעוד שהלהט היוקד של קרקואר וטיכו יוצג בשחור לבן , היו בין האמנים שהגיעו מגרמניה ב 1933 כאלה שביקשו להתמודד עם אש השמש בצבעים ובאינטנסיביות של צהובים מצהובים שונים — יעקב שטיינהרט ויוסף בודקו , בעיקר . בודקו , שפרסם ב 1936 מאמר ובו קבע ש'זריחתה של השמש בארץ ישראל אחרת היא מאשר במחוז פרובאנס , ' צייר את נופי הרי יהודה כיורה רותחת צהובה המתיכה נוף ואדם ( ראה דמויות הערבים [ אברהם ושרה [ ... _ה'דוהים' בתוך הנוף הבוער בציור מאוס ף ' בית שלום , ' ירושלים . ( פטירתו של בודקו ב 1940 מנעה פיתוח הנושא ביצירתו . יעקב שטיינהרט עבר לירושלים ב , 1934 כשנה לאחר עלייתו ארצה . בנופיו המקומיים דאז חזר אל הצבעוניות הצהובה הלוהטת של נופיו מביקורו בארץ ב ? 1925 הוא צייר את טבריה , עכו , הרי הגליל ליד צפת ואת חברון , ירושלים וסביבותיה , כולל ענתות , ותרגם את האור הרב שהקיף אותו לצבעים עזים שהיו שונים באופן ניכר מגוני האפור שבציורי ליטא וברלין . וכך כתב ביומנו : 'הצללים נראים לי בהירים כמעט כמו אור השמש באירופה . ' בהשפעת האווירה דמוית המדבר של חברון הוא הדגיש את האור המסנוור של הבתים בצבע לבן וקרם כנגד האוקר הבהיר של הגבעות .... בביקור זה תיאר שטיינהרט את ירושלים .... הוא צייר אותה מהגבעות המקיפות את העיר , תוך הדגשת המרחבים האינסופיים והריקים של האזור שסביב לחומות . סוג זה של מרחב ואור חזר , כאמור , בנופים שצייר שטיינהרט בירושלים בין 1934 ל 1942 ( עד הגיע הידיעות על אודות שואת יהודי אירופה , שמאז ייחד שטיינהרט את האור היוקד לנופי השפלה . ( בציורו 'מראה לעבר ים המלח' ( 1934 ) מהר הצופים , הוא הדגיש אוקרים בהירים והצללות בסיינה שרופה , בעוד [ ש ] בנוף אחר מ 1940 הטביל את סילואן ואת הגבעות המקיפות את העיר העתיקה בגוני לבן זוהר . זוהר זה הטיל שטיינרדט על נופים עירוניים וחוץ עירוניים כאחד , כפי שאפשר לראות , לדוגמה , ב'רחוב בירושלים' מ . 1940 יודגש : את נופיו הירושלמיים בעיר העתיקה ביסס שטיינהרט על סקיצות שיצר בטיוליו המשותפים ב 1934 ולאחר מכן עם אנה טיכו . ציורי ירושלים של שטיינהרט מאותה עת התיכו אבני בתים , קברים , טרסות וסלעי הרים בבוהק אחדותי מונוכרומי . השפעתו באותה עת על הצייר מירון סימה , שהתגורר ויצר עמו באותה חצר ירושלמית , אחראית לגון דומה בנופיו הירושלמיים של סימה בשנים , 1938-1937 גם כשחרגו מהרי יהודה . זוהי חוויה של סנוורין _, אשר בחל ק מציורי שטיינהרט וסימה ממוזגת בחמימות כתומה . נראה שסוד מכת הסנוורין של שטיינהרט 37 מאמרו של בודקו , שפורסם _ב'האר ך , מצוטט בידי שלמה שבא , 'חבלי יצירה חדשים , ' עת מול , טו , גיליון 4 ( אפריל , ( 1990 עמי 38 . 13 זיווה עמישי מייזלש , יבין יעקב לישראל , ' תפן : המוזאון הפתוח , , 1998 עמ' 39 . 79 שם , עמ' 40 . 82 דומה שנופיו הירושלמיים של משה מוקדי ממחצית שנות השלושים מאשרים מגמה דומה . מוקדי ( מוריץ בתדשטטר , שקיבל הכשרתו האמנותית בציריך ) שב ב 1933 מפריז והשתקע בירושלים ( עד , 1946 להוציא שלוש שנים . ( נופיו הירושלמיים השלימו בגוניהם _הצהכהבים זהובים את הציורים
|
|