התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי

עמוד:320

הגלויים כללו 2 , 863 'נוטרים , ' שגויסו למשטרת המנדט להגנה על היישובים היהודיים . כוח לוחם זה היה זקוק לשירותי רפואה . ביולי 1937 כינסו ד"ר אברהם קצנלסון , מנהל מחלקת הבריאות של הוועד הלאומי וד"ר נואק את נציגי ההגנה , הדסה , קופת חולים והסוכנות , כדי לארגן את השירות הרפואי לנוטרים . לקראת סוף המאורעות הגיע מספר המגויסים ל . 22 , 000 ארגון שירותי הרפואה של ההגנה בתקופת המאורעות לקה בחסר . בעבודות המטה לא השתתף כל רופא או נציג של השירות הרפואי . התרומה המשמעותית להקמת השירות הרפואי הצבאי במלחמת העצמאות באה מהרופאים ששירתו בצבא בעלות הברית במלחמת העולם השנייה . רופאים גדודיים , רופאים שעבדו בבתי חולים צבאיים , רופאים ששירתו בתפקידי ניהול ואלה שרכשו ניסיון בטיפול במספר רב של נפגעי מלחמה , תרמו רבות להקמת חיל הרפואה של ההגנה וצה"ל . מפקד החיל , שמונה בפברואר 1948 עוד במסגרת ההגנה , היה ד"ר חיים שיבא ( שיבר , ( מי ששירת בהצטיינות בחיל הרפואה של הצבא הבריטי . הערבים ושירותי הרפואה בין 19 בתי החולים שנוסדו בירושלים במאה התשע עשרה לא היה אף בית חולים ערבי . דומה כי ההסבר לכך הוא החוק העות'מאני , שאסר על המרת דתם של אזרחים מוסלמיים ; לכן חולים ערבים לא חששו לקבל טיפול בבתי החולים של המיסיון . הערבים בני הדת הלטינית קתולית יכלו לקבל טיפול בבתי החולים הקתוליים , הצרפתי והאיטלקי . ערבים בני הדת היוונית אורתודוקסית קיבלו טיפול בבית החולים היווני שליד הפטריארכיה היוונית , ברוב המקרים ללא תשלום או בעבור תשלום מזערי . רק העשירים מבין הערבים פנו לרופא פרטי , ולכן הרפואה הפרטית לא הייתה מפותחת . מספר הרופאים הערבים בירושלים היה קטן , ורובם הועסקו במוסדות ציבוריים בנוסף לפרקטיקה פרטית . ד"ר הלנה כגן מזכירה בספרה 'ראשית דרכי בירושלים' שלושה רופאים ערבים , ביניהם ד"ר כמאל ביי אלחוסייני , קרוב משפחתו של חג' אמין אלחוסייני , המופתי הירושלמי . הרופא הערבי שבלט משכמו ומעלה היה הרופא הנוצרי פרוטסטנטי ד"ר טאופיק כנעאן . אביו היה מטיף פרוטסטנטי ואמו חניכת המוסד הלותרני גרמני 'טליתא קומי . ' הוא שלט בשפה הגרמנית , ונשא לאישה גרמניה תושבת יפו . את השכלתו הרפואית רכש בבירות , ובשובו ארצה ב 1909 התקבל לעבודה בבית החולים שערי צדק . הוא המשיך את דרכו בירושלים בתפקידים בכירים בבית החולים הגרמני של הדיאקונסות ובבית החולים למצורעים . ב 1934 השתתף ד"ר כנעא ן במשלחת של רופאים ערבים שפנו לנציב העליון בדרישה להגביל את מספר הרופאים בארץ ישראל — זאת עקב עליית רופאים יהודיים מגרמניה , שלטענתם היוו סכנה מקצועית ולאומית לרופאי ארץ ישראל הערביים . בלחץ הרופאים הערביים אף נחקק חוק שהגביל את מתן הרישיונות לעסוק ברפואה לרופאים עולים . ב 1934 היה היחס בין רופאים שאינם יהודים למספר התושבים , 4 , 652 : 1 נתון שהזים את טענתם של ד"ר טאופיק כנעא ן וחבריו . בשנות השלושים והארבעים היה ד"ר טאופיק כנעאן מתומכי גרמניה הנאצית , ועל זאת נעצרו הוא ואשתו הגרמנייה על ידי הבריטים בפרוץ מלחמת העולם . ב 1946 יצאה האגודה הרפואית הערבית , בראשותו של ד"ר כנעאן , בקריאה להחרים את הרופאים היהודיים . ב 1947 העיד ד"ר כנעאן בפני ועדת החקירה של האומות המאוחדות . הוא השמיץ את התנועה הציונית , וטען שממשלת המנדט מחויבת ליהודים הזרים ולכן אינה

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר