התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי

עמוד:317

חדש בירושלים . הדעות היו חלוקות באשר למיקומו של בית החולים . ד"ר מאגנס עמד על כך שהמרכז יבנה על הר הצופים , בסמוך לאוניברסיטה העברית בירושלים . הוא האמין שהמוסד יקדם את יחסי השלום בין יהודים וערבים . כנגדו התריס בחריפות ד"ר בלוסטון , מי שפרש מניהול הדסה ב 1928 והיה למנהל של בית החולים מונטיפיורי בניו יורק ויועץ רפואי להסתדרות מדיצינית הדסה . הוא טען שבית החולים חייב להיבנות קרוב ככל האפשר לאוכלוסייה שישרת . אם יבנה על הר הצופים , יהיה מבודד ומוקף בכפרים ושכונות ערביות עוינות , דבר שיסכן את החולים ואת הסגל הרפואי כאחד . רבים מן הרופאים תמכו גם הם בבניית בית החולים בעיר , ואזור רחביה הוזכר כמקום מועדף . הדסה שלחה ועדה בראשות ד"ר רטנוף וד"ר יעקב גולוב , מנהל בית החולים למחלות עצמות ופרקים בניו יורק , לחקור את המצב ולהגיע להמלצות . ב 23 ביולי 1934 הגיע מברק מאת הוועדה להנהלת הדסה _בניו יורק י 'הוחלט חד משמעית שהר הצופים הוא המקום המתאים ביותר . ' ארבע עשרה שנה לאחר מכן שילמה הדסה מחיר כבד על בידודו של בית החולים . ב 13 באפריל 1948 הותקפה שיירת הדסה בדרכה להר הצופים , ו 78 מנוסעיה נטבחו . אריך מנדלסון _, מגדולי הארכיטקטים של הדור , נבחר לתכנן את המרכז הרפואי . הוא ביקר בהר הצופים והתפעל מן הגבעות הארוכות והמשתפלות מגב ההר . ביקורתו על הארכיטקטורה של מבני האוניברסיטה שכבר נבנו , ועל הבנייה באר ץ בכלל , הייתה קטלנית . לדבריו , בניין בית חולים צרי ך להביע צניעות , איפוק והוד מונומנטליים . הבניין התרומם לשלוש קומות בלבד . האבן שציפתה אותו נחתכה מכנית והונחה כשציר האורך עומד ניצב , כדי שלא תיראה כאבן נושאת . מנדלסון עיצב גם את פנים בית החולים , את הריהוט ואת הגן עם הפרגולות סביב לו . אבן הפינה נורתה באוקטובר , 1934 ובמאי 1939 התקיים טקס חנוכת המרכז הרפואי על שלושת המבנים שבו : בית החולים , בית הספר לאחיות ובניין המעבדות על שם רטנוף . בית החולים מנה 215 מיטות , שמספרן גדל ב 1940 _ל 272 ולאחר מכן _ל . 500 במאי , 1939 בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט , נשמעו יריות וקולות נפץ בעת שהשיירה שהעבירה את החולים והסגל מבית החולים רוטשילד ברחוב הנביאים נסעה להר הצופים . פרופ' משה רחמילביץ , מנהל המחלקה הפנימית ב , נזכר שהדבר עורר ספקות באשר למיקום בית החולים , ואף הוא עצמו התלבט . בניין בית החולים ברחוב הנביאים נותר ברשות הדסה , ומשמש עד היום לצורכי חינוך והוראה . בית החולים על הר הצופים ננטש לאחר הטבח בשיירה ב 13 באפריל , 1948 עד ליוני . 1967 לאחר שחרור ירושלים המזרחית שוקם בית החולים והורחב , וב 1976 נפתח מחדש . פרה פקולטה לרפואה — 'בית הספר לרפואה של האוניברסיטה להשתלמות ולמחקר' בהר הצופים נוכח השיא בעליית רופאים מגרמניה , החליטו האוניברסיטה העברית בירושלים והסתדרות מדיצינית הדסה להקים מרכז רפואי אוניברסיטאי בהר הצופים . הדסה התחייבה להקים בית חולים ולהפעילו , והאוניברסיטה — לבנות מעבדות מחקר שתשמשנה מעין פרה פקולטה לרפואה . בבית רטנוף שוכנו מעבדות מחקר , כמו המכו ן לפרזיטולוגיה , המעבדה לחקר הורמונים , המעבדה לחקר הסרטן ומעבדות קליניות . מייסדיה של הפרה פקולטה הגדירו עצמם : 'החבר המשותף של פרופסורים ומרצים במקצועות הקליניים המעבדתיים , אשר

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר