בין שני עולמות — מורשת המשפט המנדטורי במדינת ישראל בראשיתה

עמוד:269

בין השאר במשפט העברי . אולם , פריימן נהרג בשיירת הר הצופים , ועדת המשנה לא הצליחה לסיים את עבודתה , וייתכן שזו הייתה אחת הסיבות לכך שלאחר קום המדינה נמנעה ממשלת ישראל מהכרזה לגבי החלת המשפט העברי , שלה ציפו הפעילים למען משפט זה ' . ואכן , ביוני 1948 החלו להישמע קולות ראשונים של היסוס בקרב אנשי המשפט העברי , שהחלו להדגיש את הזמן הרב שיידרש למשימה של החייאת המשפט העברי . לרעיון השימוש במשפט העברי כבסיס למשפטה של מדינת ישראל קמו גם מתנגדים בקרב היישוב היהודי . משפטנים שלמדו במרכז ובמערב אירופה זיהו את המשפט העברי עם ההלכה , והעדיפו ליצור שיטת משפט הקשורה קשר הדוק יותר עם המשפט המערבי המודרני . לאלה חברו פוליטיקאים כמו דוד בךגוריון , שאולי לא היו מעונינים לתת דריסת רגל למשפט שזוהה עם הציבור הדתי ו אולם אפילו אנשים אלה שילמו מס שפתיים לרעיון השימוש במשפט העברי כבסיס למשפטה של מדינת ישראל . כך עשו למשל דוד בךגוריון , ראש הממשלה , ומשה זמורה , נשיאו הראשון של בית המשפט העליון הישראלי , בנאומים שנשאו בפני ועידת הסתדרות עורכי הדין ביוני . 1949 בךגוריון קבע בנאומו באותו אירוע כי 'לא נהיה אשר נהיה בלי יניקה מתמדת ממקורות הווייתנו העתיקה ובלי הצמדות לשורשי עברנו . ' במהרה התברר כי לא תתחולל 'מהפכה לאומית' בתחום המשפט . דברי החקיקה הראשונים שנוצרו עם הקמת המדינה , ובראשם פקודת סדרי שלטון ומשפט , נמנעו מלקשר את המשפט הישראלי החדש למשפט העברי . דעיכת גל ההתלהבות הלאומית באה לידי ביטוי גם בהחלטות של ועידת עורכי הדין בקיץ , 1949 בהן דובר על 'יצירת מערכת משפט מתקדמת' רחוקים ... שיתאימו לרוח המהפכה שהביאה לידי הקמת המדינה ; ' אך המשפט העברי לא נזכר כלל . ואכן , בספטמבר 1949 התלונן דיקשטיין על מגמה כללית שמצא בחקיקה הישראלית החדשה להתעלם מהמשפט העברי ; לתלונות אלה לא הייתה השפעה מעשית . העניין במהפכות משפטיות ובהחייאת המשפט העברי דעך . מדי פעם 50 קרפ , 'המועצה המשפטית , ' עמי 51 . 222 פי דיקשטיין , 'לזכר ד"ר אברהם חיים פריימאן ז"ל _, ' הפרקליט , ה ( 1948 ) עמ' ; 67 _חריס _, 'הזדמנויות היסטוריות' ( לעיל , הערה 52 . ( 8 מ' זילברג , 'המשפט במדינה העברית , ' הפרקליט , ה , ( 1948 ) עמ' 103 , 102 ( הקודיפיקציה של המשפט העברי היא עניין ל'חצי דור ואולי דור שלם 53 . ( ' 'דין וחשבון מהועידה הי"ג של הסתדרות עורכי הדין בישראל , ' הפרקליט , ו , ( 1949 ) עמי 97 , 94 ( בךגוריון ;( עמ' 103 ( זמורה 54 . ( ראו [ המערכת ] 'שאלות השעה' הפרקליט , ה , ( 1948 ) עמ' 161 ( מאמר מדצמבר 1948 לפיו 'אי ן לצפות לקפיצות _נחשוניות' ביצירת המשפט הלאומי . ( ראו גם [ נאומו של ש' אסף , [ 'הנאומים שנשאו בטקס פתיחת הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים ביום ז' בכסלו תש"י , , ' 28 . 11 . 1949 הפרקליט , ז , ( 1950 ) עמ' 55 . 247 'החלטות הועידה הי"ג של הסתדרות עורכי הדין בישראלי , הפרקליט , ו , ( 1949 ) עמ' ; 125 [ נאומו של ש' אסף , [ שם , ז , ( 1950 ) עמי ' ) 249 , 247 אץ מהפכות בעולם המשפטי והמלאכה של החייאת המשפט העברי היא 'עניין לדור ואף לדורות 56 . ( ' פ '' ד , 'לדרכי החקיקה במדינתנו , ' הפרקליט , ו , ( 1949 ) עמ' . 144

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר