|
|
עמוד:196
בחירת המומחים , הגנרל סר אדמונד אלנבי _, המפקד העליון ; הגנרל סר ארתור מוני , ראש המנהל של פלשתינה , והגנרל סטורס , מושל ירושלים , כולם היו בעלי חזון נפוליוני . כמוהו גם הם השכילו לבחור את אנשיהם , ותקוותם הייתה ( ועודנה ) לעשות בעבור פלשתינה מעט ממה שהצרפתים עשו בעבור מצרים מאה שנה קודם לכן . המאמר השני מתייחס לדו שיח גלוי בין פרופ' שץ לבין פטריק גדס , אשר שניהם דגלו ברעיון התנועה לעיר גנים , באשר לעתיד ירושלים . המאמר נפתח בציון העובדה כי את הדברים כתב בוריס שץ לפרופ' גדס , עורך התכנית לבניין ירושלים , כתגובה לבקשתו שלו ממנו , והוא חושב כי ראויים הדברים להינתן גם לפני הקהל הרחב . מאמר פורסם ב'הארץ' ב 9 לינואר . 1920 בתקופה זו כבר יצא ספרו של שץ 'ירושלים הבנויה' שנכתב בזמן גלותו בטבריה , ובו חזונו בדבר ירושלים בעוד מאה שנה , ב ; 2018 אולי על כן כתב את המאמר כמכתב גלוי לגדם . שתי נקודות מעניינות מועלות במאמר . ראשית , הוא מזכיר את התפיסות לתכנון ירושלים על פרטיהן , שרבות מהן רלוונטיות ביותר גם לימינו . והוא מוסיף י מרשה אנוכי לעצמי לייעץ את הדברים הבאים : לבחור ועדה בשם 'בוני ירושלים' אליה יוזמנו אדריכלים , סנטורים , מהנדסים , אמנים , ארכאולוגים ויודעי העבר של ירושלים והם ישגיחו שהתכנית של אדוני הפרופסור תוצא לפועל לפי רוחו . לבסוף הוא כותב על קשיי היישום : קפיטלים גדולים צריכים להרכש כדי להוציא את כל התכנית לפועל . איני רואה ביכולת העירייה לעשות את זה . איני מיעץ גם לחפש אחרי אנשים רכושנים פרטיים שהם יקבלו עליהם הדבר . הם יעשו זאת רק לשם סרסרות , ולא על ידי ספסרים נבנה את ירושלים . אנכי מיעץ ליסד חברת מניות בשם 'נחמיה' ולמסור לה למלא את התפקיד הגדול הזה . החברה צריכה להיות בעלת הון של מיליון לירות . פרופ' ריקוורט סיים את הרצאתו על אשכי בהזכרת מעורבותו ב'חברה למען ירושלים . ' למרות שלא הציע הקמת חברה בשם 'נחמיה , ' בורכנו כיום בחברת 'מוריה חברה לפיתוח . ' ריקוורט הזכיר גם שתי גישות שונות : תכנית גדס , ( Geddes ) לפיה פיתוח העיר מתמקד סביב האוניברסיטה היהודית המוצעת על הר הצופים בצפון ; ותכנית מקלין , ( Maclean ) שהתבססה על פיתוח מסחרי סביב תחנת הרכבת בדרום . אך מי יכול היה לנבא אז אם העיר תתפשט בכיוון צפון מזרח כפי שמציע פרופ' גדס , או לכיוון דרום מערב כפי שמניח מר מקלין ? תכנית גדס מקבלת את העקרונות המנחים של עיר הקודש במרכזו של פארק — 'עיר של רעיון' — אך מקדישה תשומת לב רבה לקווי המתאר , ובכך חוסכת סכומים גדולים על כבישים המבוססים על נתונים מדויקים . באזור הררי כמו ירושלים שיש בו מדרונות תלולים ומשופעים בסמיכות רבה אלה לאלה , עולה מיד העיקרון הכרוך בקווי מתאר , ובכך חשיבות התכנית . 5 בוריס שץ , פיליטון 'לבניין ירושלים , ' 'הארץ / 9 בינואר 6 . 1920 בוריס שץ , ירושלים הבנויה , ירושלים . 1918
|
|