סוף שנות העשרים נוספה גם רכישת קרקעות על ידי יהודים , בעיקר מבעלים שעיבדו אותה או התפרנסו ממנה , דבר שהוסיף שמן על מדורת המצוקות הכלכליות של אוכלוסיית הכפריים והפועלים העירוניים . נטייתם של תנועות וארגונים להגדיר עצמם הן במונחים לאומיים צרים והן במונחים פן ערביים ופךאסלאמיים אפשרה אמנם גם לנוצרים למלא בהן תפקיד פעיל , אך הי קף השתתפותם והשפעתם היה ככל הנראה נמוך בהרבה ממשקלם באוכלוסייה , בוודאי בהתחשב במשקלם הסגולי בקרב מעמד הביניים העירוני , העיתונות ומוסדות החינוך . מגמת האסלאמיזציה של התנועה הלאומית הפלסטינית , שהגיעה לשיאה בתקופת המרד של , 1939-1936 הגבירה את המתח בין נוצרים לבין מוסלמים , שהוחרף על ידי השסעים הקיימים על רקע חברתי כלכלי והפער בין כפר לעיר . נוצרים כמעט שלא נטלו חל ק פעיל בחבורות המורדים , שייצגו אוכלוסייה מוסלמית כפרית מסורתית והפעילו במהלך המרד אלימות נגד אליטות עירוניות . הבורגנות העירונית הנוצרית , כמוה כבורגנות המוסלמית , הייתה מעונינת בהפסקת המרד . מצד שני נשמעו מדי פעם , בראשית תקופת המנדט , מחאות מצד מוסלמים נגד העסקת נוצרים רבים מדי בשירות הציבורי . לבד ממפלגת אלאסת ק לאל נשאו ההתארגנויות המפלגתיות החדשות אופי משפחתי ואזורי מובהק והיו מזוהות עם דור הנכבדים הוותיק . גם אם המפלגה החוסיינית הצליחה לזכות בתמיכה רבה יחסית בקרב האוכלוסייה ומראשית שנות השלושים גם פעלה להכנת זרוע צבאית חשאית לקראת יום פקודה , היא לא קיימה מסגרות גיוס וארגון מודרניות , נוכחות ופעילות שוטפת במגזרים חברתיים או בקרב קבוצות של בעלי אינטרסים . המערכת המפלגתית שיקפה נאמנה את הפיצול המשפחתי , הפוליטי והאזורי בקרב הנכבדים , בשעה שקבוצות מהמעמד הבינוני החדש שביקשו לתת ביטוי למאווייהן הפעילו לחץ גובר על ההנהגה הוותיקה לעבור לפסי פעילות רדיקליים יותר במישור הלאומי והחברתי . לחץ זה נעשה אפקטיבי באמצע שנות השלושים , ובא לידי ביטוי באוקטובר 1933 בייזום ההפגנות ההמוניות נגד שלטון המנדט על ידי 'הוועד הפועל הערבי' ובהקמת הוועד הערבי העליון באפריל . 1936 עומק הניכור בין הפוליטיקאים מקרב הנכבדים העירוניים לבין מעמד הביניים החדש , וכל שכן הפועלים והכפריים באזורי המגע עם תחום ההתיישבות הציונית , התבטא בצמיחתן של קבוצות רדיקליות שחרתו על דגל ן סדר יום מיליטנטי ובכך קראו תיגר על המנהיגות הירושלמית , הן החוסיינית הן הנשאשיבית . בין אלה בלטה במיוחד קבוצת ה'קסאמים' בהנהגתו של השיח' עז א דין אלקסאם שצמחה מתוך 'אגודת הצעירים המוסלמים' בחיפה , 34 על הפער בין כפרי לבין עירוני , ראו עדותו של ח'ליל _א סכאכיני ביומנו ( לעיל , הע' , ( 13 עמ' ; 234 Middle Eastern 5 /»