|
|
עמוד:87
והיענות מרביים מצדה . כל אלה הם מאפיינים בסיסיים של מיסוד פוליטי במישור הלאומי שבלעדיהם לא תיתכן יכולת פעולה קיבוצית תכליתית . דפוסי ההנהגה , המוסדרת והארגון המדיני שאפיינו את התנועה הלאומית הפלסטינית מאז שנות השישים שיקפו את השינוי המהותי שחל בחברה הפלסטינית — במיוחד בקרב הפליטים — כתוצאה מהניתוק מן הקרקע . מהתפוררותה המוחלטת והיעלמותה של שכבת האליטה הישנה , מן השינוי בדפוסי ההשכלה והתעסוקה של דור הבנים , ומהשפעת הסביבה האינטלקטואלית והפוליטית הערבית . כל אלה יצרו דפוסי ריבוד חדשים מבחינה חברתית שמעמד הביניים של בעלי השכלה ומקצועות חופשיים תפס בהם מקום מרכזי , דבר שהיה תנאי הכרחי למעבר לדפוסי ארגון ולמוסדות מודרניים . הדגש על מיסוד וארגון לאומי היה גם תוצאת הלקח שהפיקו הפלסטינים מדפוסי פעולתה של התנועה הציונית ומכישלון הנהגתם הפוליטית בתקופת המנדט . מתוך פרספקטיבה זו אעסוק בניתוח מקורות החולשה של הקהילה הפוליטית של ערביי פלסטין בתקופת המנדט כפי שהשתקפו בדפוסי ההנהגה , במוסדות וברמת תפקודם . טענתי העיקרית היא שחולשות מבניות אלה עשויות לספק הסבר עיקרי לקריסתה של קהילה זו במבחן המכריע של סיום המנדט והעימות הכולל עם היישוב היהודי . תמורות חברתיות ומבניות עד הכיבוש הבריטי הייתה החברה הערבית _בארץ ישראל נעדרת מושגי זהות משותפים של קהילה פוליטית . מוקדי ההזדהות שלה , כמו גם דפוסי חייה וארגונה הפנימי , היו בעלי אופי מקומי אזורי , משפחתי ושבטי , בצד חלוקה ברורה בין עיר לבין כפר ובין מוסלמים לבין לא מוסלמים . אוכלוסיית הארץ הייתה כפרית ברובה המכריע ועיקר פריסתה באזורי ההר המרכזי והצפוני ( יהודה , שומרון והגליל . ( ארץ ישראל עצמה לא הייתה יחידה מנהלית בעלת מרכז שלטוני משלה , וחלקיה השונים היו כפופים למרכזי שלטון חיצוניים שהבולטים ביניהם היו דמשק וביירות . הרפורמות המנהליות באימפריה _העות'מאנית והחדירה הגוברת של מעצמות אירופה לתחומיה מאמצע המאה התשע עשרה ואילך הביאו לשינויים יסודיים בדפוסי הארגון החברתיים והכלכליים של האוכלוסייה הערבית בארץ . הם הכניסו אותה לעידן המודרניזציה וקשרו אותה בהדרגה לכלכלה הבין לאומית . הרפורמות המנהליות והמשפטיות בתחומי הממשל העירוני , המיסוי , הסדרת המסחר , חיסול הגילדות , עידוד הפיתוח התעשייתי ורישום בעלות פרטית על קרקעות , כל אלה הביאו לעליית כוחה של המנהיגות העירונית ולריכוז קרקעות בידיה על חשבון המנהיגות הכפרית , שנהנתה עד אז מעצמה כלכלית ומאוטונומיה מקומית . הכלכלה החלה לעבור בהדרגה ממשק כפרי אוטרקי וקיומי ביסודו למשק קפיטליסטי , דבר שקיבל עידוד גם מן השיפור היחסי ברמת הביטחון ( כתוצאה 2 אברהם סלע , 'סמכות ללא ריבונות : דרכו של הארגון לשחרור פלסטין ממאבק מזוין להסדר מדיני , ' מ' מעוז וב"ז קדר ( עורכים , ( התנועה הלאומית הפלסטינית , מעימות להשלמה ? תל אביב , 1996 עמ' . 409-365
|
|