|
|
עמוד:47
תעשה בפרק הזמן הזה . המעצר של בעלי היה אמור להימשך 'לפי רצון הוד מעלתו = ) מלך בריטניה ; ( at His Majesty ' s pleasure ) ' ( המעצר חודש מעת לעת ויכול להימשך כל חייו . הבריטים לא העלו על דעתם שהיטיבו אתי כאשר דרשו ממני להתייצב מדי בוקר — לו לא החובה הזאת , לא הייתי קמה . עכשיו המשכתי מתחנת המשטרה לאוניברסיטה , אבל בכיתה לא הייתי מסוגלת לחשוב על שום דבר והדמעות ניגרו על לחיי . אחרי שבועות אחדים הזמין אותי הפרופסור שוובה לחדרו ואמר לי להכין מחזה יווני ולבוא אליו כעבור שבועיים לבדיקה . זאת הייתה הטרגדיה היוונית הראשונה שלי והיה עלי להשקיע עמל רב ומאומץ בהכנה שלה , וזה בנוסף על הקורסים הרגילים שלי , ועל כל מיני עבודות מזדמנות שקיבלתי עכשיו על עצמי כי הייתי זקוקה לכסף . אבל נהניתי מכל רגע שביליתי עם הטקסט . כאשר נאלצתי להפסיק , כבר ציפיתי להזדמנות הבאה לחזור אליו . התהליך הזה חזר על עצמו עד סוף שנת הלימודים . החיים היו עכשיו מלאי עניין . זה לא היה רק הסיפוק מן העובדה שהייתי מסוגלת : כאשר נישאתי עברתי מן הרשות של הורים אוהבים לרשות של מפקד . _pw לא הוכנתי לקבל החלטות , ועכשיו , פתאום , היה עלי לעשות זאת . הגיבורים בטרגדיה היוונית מנסחים את עמדותיהם ומתווכחים כדי להגיע להכרעות מוסריות . תוך לימוד המחזות למדתי גם לנסח לעצמי את הבעיות שלי ולהתמודד אתן . במשך אותה שנת לימודים הגעתי לאהוב את היוונית עד כדי כך שבסופה ויתרתי על ' הבית השני' ועל ההיסטוריה היהודית ובחרתי ב'לימודים קלאסיים' כחוג הראשי שלי . אבל לא הכל היה כל כך נעים . כך , למשל , הסמינר על לוקרטיוס ( Lucratius ) שנתן הד"ר יוחנן ( האנס ) לוי בביתו ברח' הנבינים . היינו ארבע תלמידות ; שלוש האחרות באו מרומניה . מאחר שבבתי הספר התיכוניים בארץ לא לימדו לא לטינית ולא יוונית , היו מרבית לומדי 'לימודים קלאסיים' סטודנטים שהגיעו מאירופה . חברותי הרומניות הגיעו לסמינריון עם מטען של לפחות ארבע שנות לימודי לטינית בבית הספר התיכון . הבסיס הלטיני שלי הייתה מכינה של שנתיים . התכוננתי במשך שעות רבות לכל פגישה כשאני מנסה לנחש את השאלות העשויות להישאל . מאחר שגם הרומניות ידעו רק חלק מן התשובות , נשאנו על פי רוב ביחד את חרפת הכישלון . אבל אז הגיעו ההורים של מארה מרומניה והיא הצטרפה אליהם בתל אביב ; ויוריקה נעלמה - השמועה אמרה שהסתבכה עם פרופסור נשוי ; וריאה רותקה למיטה לשמירת הריון . נותרתי יחידה , אבל הד"ר לוי לא ביטל את הסמינריון . שבוע אחרי שבוע עד סוף שנת הלימודים נשאתי לבדי במשך 90 דקות רצופות את ההשפלה של חשיפת הבורות שלי . בדרך הביתה הייתי נכנסת לשער הבית הקרוב , בוכה , מנגבת את הדמעות וממשיכה עד השער הבא , וכך עד שהגעתי הביתה . כמובן התקדמתי באותם חודשים התקדמות עצומה והייתי מודעת למה שהד"ר לוי עושה בשבילי . אחרי מותו הפתאומי זמן קצר לאחר מכן למדתי מן הספרות הרומית רק מה שהייתי חייבת כדי לעבור את הבחינות . לא הייתי מסוגלת לקבל כל מחליף . ( 3 ) הנושא האחרון שאני מבקשת להעלות הוא קשרים עם ערבים . לי אישית לא היו כאלה . מה שאספר ידוע לי מ'שמועה ממקור ראשון . ' • הד"ר עמנואל אולסוואנגר , אח של חמותי , היה איש 'ברית שלום . ' זאת הייתה קבוצה קטנה של אינטלקטואלים יהודים שהאמינו באפשרות של דו קיום בשלום של האוכלוסייה הערבית המקומית ועולים יהודים , אם אלה יוותרו על כמה יסודות חיוניים של התכנית הציונית . הקבוצה הזאת נפגשה עם מספר ערבים שאותם הם חשבו לבעלי דעות דומות ,
|
|