ירושלים בתקופת המנדט הבריטי — סקירה היסטורית

עמוד:12

הגביר את ההתרעמות היהודית והביא להתארגנויות מצד קבוצות לאומיות , אשר הקימו אגודה בשם 'פרו הכותל סוסייטי' בראשותו של פרופ' י ' קלויזנר . המתיחות בין היהודים לבין הערבים בעניין הכותל הגיעה לשיאה ביום שישי , 30 באוגוסט , 1929 עת החלו הערבים לפרוע ביהודים . הפרעות החלו בירושלים והתפשטו לערי הארץ האחרות , ונעשה טבח ביהודים שישבו בחברון , מוצא , צפת ומקומות נוספים . מספר הנפגעים היהודים במאורעות אלול תרפ"ט ( 1929 ) הגיע ליותר ממאה הרוגים ומאות פצועים . גם בעת פרוץ המאורעות הללו מילא לוק את תפקיד ממלא מקום הנציב העליו ן הבריטי , שכן הנציב הבריטי ג'ון צ'נסלור , שכבר שירת באותם ימים בארץ , יצא לחופשה לאנגליה ולוק שימש כאחראי לנציבות בארץ . פרוץ המאורעות ותוצאותיהן הגבירו את הטענות נגד לוק על אי התאמתו לתפקיד ועל השגיאות אשר עשה במהלכן . לוק נדרש לחקירות בנדון ואף נקרא ללונדו ן להסביר את אשר אירע . לאחר מכן כבר לא חזר לארץ וקיבל תפקיד ממשל אחר באימפריה הבריטית , כמושל מלטה . בינתיים הוזעק הנציב העליון ג'ון צ'נסלור לחזור במהירות . _Jw 7 _z / » - _7 / _rf הוא החל בבדיקת המצב והגיע למסקנה כי יש צורך להקים שתי ועדות חקירה , שהאחת תבדוק את הסיבות לפרוץ מאורעות 1929 והשנייה את כל נושא 'הכותל המערבי' וזכויות היהודים לתפילה לידו . ג'ון צ'נסלור שירת לפני הגעתו _לא _- _^ _ישראל בסודאן ובהודו בתפקידי ממשל ושלטון שונים , ורכש ניסיון רב בנושאי מנהל וממשל קולוניאלי . בתפקידי מושל שימש לראשונה במאוריציוס , ולאחר מכן בטרינידד וטובאגו ; ולאחרונה , לפני _ארץ ישדאל , כמושלה הראשון של רודזיה הדרומית . תקופת נציבותו בארץ נמשכה עד אוקטובר . 1931 היה זה תפקידו האחרון לפני פרישתו מהשירות הקולוניאלי הבריטי . לפני הגעתו לארץ לא ידע צ'נסלור הרבה על יהודים וערבים , ומעט מאוד על הבעיה הארץ ישראלית . אך עד מהרה פיתח עמדה אנטי ציונית _ופרו ערבית מובהקת . לאור דרישותיו הוקמו שתי הוועדות : הוועדה לנושא הכותל הוקמה ב 15 למאי 1930 כוועדה בין לאומית שנתמנתה על ידי חבר הלאומים . שלושת חבריה היו משוודיה , משוויץ ומדנמרק . הם הגיעו לירושלים ב 19 ליוני אותה שנה , שהו _/^ 7 x 7 כחודש , ראיינו , גבו עדויות וחזרו לחו"ל . ב 16 לדצמבר , 1930 לאחר דיונים ארוכים , מסרו את הדוח וההמלצות שלהם . פרסום הדוח התעכב מסיבות שונות , והוא הודפס ונתפרסם סופית רק ב 8 ליוני . 1931 הוועדה קבעה במסקנותיה שיש להמשיך בשמירת ה'סטטוס קוו' בכותל . הם פירשו אותו כך ששטח הכותל הוא אכן בבעלות מוסלמית , אך ליהודים יש זכויות תפילה במקום תוך מגבלות מסוימות . שני הצדדים לא היו שבעי רצון לגמרי ממסקנות הוועדה , אך 37 על ריצ'מונד ועמדותיו הפרו ערביות , ראו בן אריה , 'שימורה ותכנונה , ' עמ' , 455 והמקורות שם . 38 על מאורעות 1929 ראו עופר , 'הנציב העליון' ( לעיל , הערה , ( 18 עמ' , 137-106 והמקורות השונים שם ; בספר האוטוביוגרפי של לוק , בכרך השני יש פרק 'החזרה לירושלים , ' עמ' , 41-13 שבו הוא מספר על המאורעות מנקודת מבטו . בין היתר הוא טוען שהגיע לירושלים רק 12 יום לפני עזיבתו של פלומר 13 ) באוגוסט , ( 1928 וכי לא היו כוחות ביטחון מספיקים . כן הוא מציין את ההאשמות שהטיחו בו היהודים , את עדותו לאחר מכן לפני הוועדות שבאו לחקור את האירועים ועוד . הוא מביא קטעים קצרים מיומן שניהל , ואף תיאורים מתקופת שהותו בארץ , סיורים עם מבקרים ועוד . 39 פרטים אישיים על צינסלור , ראו עופר , 'הנציב העליון , ' עמי . 24-19

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר