|
|
עמוד:426
מאוד על האינטליגנציה הארץ ישראלית בשנות העשרים — אותו חלום של התערות אמתית של היהודים הציונים במזרח . מ 1929 ואילך חיפשה התודעה הארץ ישראלית אופציות אחרות מעבר להתקשרות עם המקום כמקום מזרחי . אחת האופציות הייתה הזיקה לים תיכוניות , כי זיקה לים התיכון היא דרך להיות במזרח מבלי להיות באמת במזרח . בציורים וברישומים שראינו היום מתגלה מזרח 'שלילי , ' המזרח כמקום עתיק , 'זקן , ' ' מקומט , ' כמו הנשים הזקנות והקמוטות שציירו אנה טיכו וקרקואר . זוהי גם אחת הגישות הסטראוטיפיות לתיאור המזרח באמנות ובספרות האוריינטליסטית המערבית . כדאי לשים לב שכמעט בכל אחת מן היצירות שהוצגו היו סימני מזרח בצורת שרידי גדרות אבן הרוסות , כפרים ערביים שנראים ממרחק רב וללא קרבה אינטימית : מזרח ללא בעלים , ללא דמויות אדם , נוף הפקר . נקודה זאת משמעותית בהחלט כשאנו מבקשים לראות את האמנות הארץ ישראלית בהקשר של הסכסוך היהודי ערבי והשפעותיו על תפיסת המקום ועל הבחירות התרבותיות השונות . ישראל אלירז : ציירי ירושלים ו'גבעות יהודה' אחרי הרצף הנפלא של שקופיות שהוצגו וההרצאה המיוחדת על המטפיזיקה והאקסטטיות העולות מתוך הציורים הנדונים כאן , הייתה לי ציפייה שיהיה עיסוק בציירי שנות השלושים ארבעים בירושלים כציירים . אפשר לקבל או לא לקבל שהם מטפיזיקנים , פילוסופים יהודים מיואשים העולים _לארץ ישראל מעולם ההגות הגרמנית וכדומה ; וכן שיש להם קושי רב להיקלט במקום החדש הזה . עם זאת , הייתי רוצה להבין איך כל זה מתבטא בקו המסוקס , בחלוקת הבד והדף , בצבעים ובסגנון . הייתי שמח אילו חלק ניכר מההרצאה היה מוקדש להסבר תודעתם האמנותית של הציירים מתוך הפואטיקה הקווית והכתמית שלהם , ורק לאחר מכן הייתה פנייה אל המשמעויות הנוספות שאפשר להפיק מציורים אלה כדוקומנטים יהודיים על 'המצב' במאה העשרים בארץ ישראל ובירושלים המנדטורית . אקדים בהערה סמנטית , שאינה סמנטית בלבד . בכמה משפות אירופה אין אומרים 'הרי יהודה' אלא 'גבעות יהודה . ' באנגלית אומרים _6 ₪ _!* 01 . 111 ( 1611 ו 11 ובצרפתית _6 $ ( 16 מ 111 _ג _^ .. 111 ( 166 165 ירושלים יושבת על גבי גבעות ( אליבא דאירופה , ומבחינתם הם צודקים , ( למרות שמצינו במקורותינו ש'ירושלים הרים סביב לה . ' אין כל דמיון כידוע בין הרי ירושלים לבין ההרים האירופיים הגבוהים , למשל האלפים . ציירינו באו מן ההרים הגבוהים וירדו אל גבעות ירושלים . את חודי ההרים ההם אפשר למצוא בקוצי קרקואר יותר מאשר במתווי הטרסות ההרריים . הם יורדים אל הרים שגובהם 800 מטר ; ולכן , ספק בעיניי עד כמה ישראל אלירז — מחזאי ומשורר שתרגם כמה משיריה של אלזה לסקר שילר וכן כתב מחזור שירים עליה בשם יאלזה — מחווהי . הוא ידוע בזיקה של שירתו אל הציור . כך כתב מחזור שירים : ייחיעם' הקשור בציורי זריצקי באותו השם . לאחרונה כתב אף 23 שירים על המיניאטורות ההודיות של פרנציסקו קלמנטה .
|
|