|
|
עמוד:369
ואורי צבי גרינברג באים אליה לפרקי זמן , וכותבים עליה . ברקוביץ מזדמן אליה . כלומר : לירושלים כ'אובייקט' יש נוכחות ברורה בספרות התקופה , ויש קורפוס ספרותי בהחלט סובסטנטיבי שאפשר לדבר עליו שעה שאנו מנסים לבחון את הקשרים בין הספרות והתקופה דרך הפריזמה של ירושלים . נראה לי שמה שבאמת מעניין אותנו כאן , במושב הנוכחי — המימד ה'מנדטורי , ' או ה'בריטי' או הקולוניאלי של ירושלים — לא זוכה בספרות התקופה לייצוג הממצה שלו . כלומר , אנחנו נתקלים בטקסטים על ירושלים , אבל עם מעט התייחסות להיבט הקונטמפורני בכל מה שנוגע לעובדת נוכחותו של השלטון הבריטי בה ומה שמשתמע מזה . מימד זה זוכה למימוש דווקא בספרות יותר מאוחרת , בספרות המתבוננת בדיעבד על ירושלים המנדטורית , כלומר הספרות שנוצרת על ידי אנשים או יוצרים שהם מגידולי התקופה , אבל הם מגיעים לביטוי ספרותי רק בשנות החמישים ובשנות הששים : ברומנים של אהרן אמיר , בסיפוריו של עמוס עוז ' ) הר העצה הרעה / 'פנתר במרתף ( ' ויותר מכל במחזור הרומנים של דוד שחר . מחוץ למחזור הרומאנים שחיבר שחר ראוי לאזכור הספר 'סוכן הוד מלכותו , ' ולו רק בשל העובדה שאחד האתרים שבו מתרחש הרומן הוא הבית הזה , מלון המלך דוד .
|
|