|
|
עמוד:358
חדוה בן ישראל : ההיבטים הפוליטיים בחיי האוניברסיטה תגובתי להרצאה המעניינת של חגית לבסקי תתמקד בהיבטים הפוליטיים של חיי האוניברסיטה בשנות המנדט . החומרים שדבריי מסתמכים עליהם הם מסמכים יבשים בארכיונים ולא רומנים היסטוריים או שירה שכמובן מושכים יותר את הלב . בשל קוצר הזמן אסתפק בהערות לגבי דברים שיש לי הסתייגויות לגביהם . חגית הגדירה את המטרה של האנשים שיסדו את האוניברסיטה ופתחו אותה ב 1925 כאילו התכוונו להציג כרטיס ביקור פוליטי מתון ומרגיע , המכוון אל כל הגורמים , מן היהודים המסורתיים ועד לגורמים הלא יהודיים . כוונתם הייתה להדגיש שהאוניברסיטה היא בעלת שליחות רוחנית הומניסטית אוניברסלית בלבד . דבר זה נכון כמובן במידה מסוימת , אך יש לזכור שלא כך נתפס המסר על ידי הערבים שהפגינו נגד האירוע ונגד ביקורו של הלורד בלפור _, וכן על ידי היהודים הציונים שנטו באותה עת לפרש כל מעשה ואירוע כהתחלה של בניין הבית הלאומי היהודי . לא כך נתפסו הדברים גם על ידי אותם אנשי אוניברסיטה שרצו באמת אוניברסיטה שתהיה כולה רוחנית ואוניברסלית . באותם ימים ממש כתב מאגנס , שכבר היה מרכזי בענייני האוניברסיטה ( שנה קודם לכן פתח את המכון למדעי היהדות , ( לאנשים שונים כולל אחד העם על השקר שבפתיחת האוניברסיטה לצורכי תעמולה פוליטית . הוא כתב שעצם הזמנת הלורד בלפור לטקס נועדה להפוך את האוניברסיטה למכשיר תעמולה של הציונות הפוליטית ; שהאוניברסיטה היא מכשיר של האימפריאליזם , ושהציונים מטמאים את המאמץ הרוחני בכך שהם הופכים אותו לפרסומת . הנקודה הראשונה שלי היא לכן שהאלמנט של ציונות פוליטית לא היה חסר בטקס הפתיחה אלא להפך , היה גלוי ובא לידי ביטוי אפילו בדברי הלורד בלפור עצמו . חגית צודקת שמספר הסטודנטים הלא יהודים באוניברסיטה היה מועט והערבים הדירו רגליהם ממנה . היו ניסיונות לקרב ערבים לאוניברסיטה , גם על ידי הדגשת הייעוד של המכון למדעי המזרח לקרב את התרבויות . היו ניסיונות מצד פרופסורים להזמין סטודנטים ערבים ויהודים לשיחות משותפות . הייתה התרגשות בציבור סביב שאלה שנשאל המזכיר הראשי של ממשלת המנדט , הול , ( 91111 ) בוועדה של חבר הלאומים אם מותר לערבים ללמוד באוניברסיטה העברית . העיתונות דיווחה שהוא ענה בשלילה ; אך למעשה ענה שאין איסור , אבל הערבים לא באים בגלל שפת הלימוד . ואכן , במאמצים לקרב ערבים לאוניברסיטה , היו מבין אנשיה כאלה שהמליצו על שינוי שפת ההוראה , וכן על שינוי שם האוניברסיטה ל'אוניברסיטה של ירושלים' ? זאת כדי להפוך אותה לאוניברסיטה אוניברסלית שגם ערבים יוכלו ללמוד בה . איינשטיץ הדגיש תמיד שהאוניברסיטה צריכה לגלם את האוניברסליזם . מי שהיה פעיל ביותר בניסיון להגשים מטרה זו היו נורמן בנטוויץ , ' שפעל רבות למען האוניברסיטה וגם החזיק בקתדרה בה . הוא שב וחזר לנושא שפת ההוראה מאז שנתן את הרצאת הפתיחה שלו באירוע שהפך פרופי חדוה בן ישראל — מן החוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית בירושלים . עוסקת בהיבטים שונים של הלאומיות כמו דת ולאומיות , איךךנטיזם , הארץ המקודשת בהגות ובמעשה של הלאומיות . פרסמה מאמרים ומחקרים רבים בנושאים אלו . עוסקת כעת בחקר תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים .
|
|