|
|
עמוד:282
ותרבות ישראלית אחידה . במובן זה נתפס המשפט כאחד האמצעים החשובים לקידום רעיון כור ההיתוך . ' כך למשל כתב שופט בית המשפט העליון אלפרד ויתקון במאמר מראשית שנות השישים בשם 'המשפט בארץ מתפתחת / כי בחברה שאינה 'הומוגנית מבחינת רמתה התרבותית , ' על המשפט להיות 'גורם חינוכי פעיל . ' אמנם , הודה השופט ויתקון , הערכים של אותם חוגים המתנגדים למשפט המודרני ( והוא התכוון כאן כנראה לחוגים הדתיים ולעולי ארצות המזרח ) 'אינם כולם שלילים , ' מה עוד שהם נטועים עמוק ב'הרגלים ובמנהגים , במסורת ובאורח החיים . ' אך , הוא הוסיף , 'אנו פנינו להתקדמות . בבשרנו חזינו , בכל שנות המנדט , אדמיניסטרציה שבוששה לחדש את פני החברה ומשפטה ושמרה על דמותה , דמות של חברה מפגרת , שממת הארץ ובורות העם , שלטון החמולה ושחיתות הכמורה , כאילו ערכים מקודשים היו , שאסור להרים יד עליהם . ' 'כלום נלך אף אנו בדרך זו ' ? שאל ויתקון , ותשובתו הייתה כי ברור ש'מקומו [ של המשפט צריך להיות ] בצד ההתקדמות . ' משום כך , ביכה ויתקון את העובדה ש'כבר עברו 14 שנה מאז הקמת המדינה , ועוד לא זכינו לרפורמה יסודית של דיני הירושה והמעמד האישי , דינים עותומנים כגון המגילה וחוקי הקרקעות עדין שולטים בנו ומקשים על חיי האזרח ' . ' גם בשיח הפוליטי ובפסיקה של שנות החמישים אפשר למצוא התבטאויות המשקפות שאיפה לעשות שימוש במשפט כאמצעי להאחדת העם , ורצון להתאים את המשפט לאופי החדש של החברה הישראלית . 104 מובן כי הדרישה להחלפת מורשת המנדט נבעה מסיכות רבות . כך למשל עוד בתקופת המנדט נדרשה החלפת משפט הכלאיים המנדטורי לא מתוך אידאולוגיה של כור היתוך אלא בטענה שמצב בו 'אוטו [ המשפט האנגלי החדיש ] וגמל [ המשפט _העות'מאני המיושן ] משמשים בעירבוביה אינו רצוי כי הוא יוצר 'אנדרלמוסיה משפטית . ' ראו זילברג , 'כינוס _היוריסדיקאציה' ( לעיל , הערה , ( 95 עמ' ; 112-111 הנ"ל , המשפט במדינה העברית ( לעיל , הערה , ( 45 עמ' . 198-195 , 180 105 אלפרד ויתקון , 'המשפט בארץ מתפתחת' ( לעיל , הערה , ( 66 עמי . 54-53 , 40 ראו גם די בן גוריון ]' דברים בועידה הי"ג של הסתדרות עורכי הדין בישראל , תל אביב 6-5 ביוני ' [ 1949 הפרקליט , ט , ( 1949 ) עמ' . 97-96 לביקורת דומה לזו של ויתקון על השמרנות של השלטון המנדטורי בתחום המשפט ראו מ' זילברג , 'המשפט במדינה העברית , ' הפרקליט , ה , ( 1948 ) עמ' 103 , 102 ( המבקר את ' הפחד התמידי שהיה שרוי בו המחוקק [ המנדטורי ] פן ישיג חס ושלום את הגבולות המסורתיים של המדבר הקדוש . ( ' לדיון במאמרו של ויתקון מנקודת מבט המנתחת את המשפט הישראלי מזווית של יחסי אשכנזים מזרחים בישראל שלאחר , 1948 ראו עוזי רושה , 'על משפט ומזרחיים' ( טרם פורסם . ( לדיון מזווית אחרת באותה סוגיה , ראו ניר קירר 'בן גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית המשפט העליון , ' מחקרי משפט ( טרם פורסם . ( 106 ראו למשל דברי הכנסת , 4 עמ' 7 ) 734 בפברואר ( 1950 ( ישראל בר יהודה : 'אנו חיים בארץ בנסיבות מיוחדות של קיבוץ גלויות , של עדות שונות , יוצאי כל קצוות העולם , בעלי הרגלים שונים וגם ... עם קונסטיטוציות לא כתובות שונות ומשונות .... ומכל הערב רב הזה , רוצים אנו להקים עם אחד . לשם כך צריך לפעול בכל הכיוונים ... שנחיה במשותף ... ומגמה זו צריכה למצוא לה ביטוי גם בחוק — גם בחינוך בחוק אחד לכולנו . ( ' ראוי לציין כי בניגוד אולי לתפיסה המקובלת , בסך הכול אין בפסיקה של שנות החמישים התבטאויות רבות המשקפות תפיסה של 'כור היתוך / לרעיון כור ההיתוך בשנות השישים ראו ע"פ 172 / 62 גרמה ני י"מ , פ"ד יז ; 925 וכן ראו את הדיון בפסק דין זה ביורם שחר , ' האדם הסביר במשפט הפלילי , ' הפרקליט , לט ( _תשמ"ט , ( עמ' ; 107-78 מנחם מאוטנר , 'שכל ישר , לגיטימציה , כפייה : על שופטים כמספרי סיפורים , ' פלילים , ז , ( 1997 ) עמ' 61 ואילך . סוג אחר של קישור בין רעיון 'דור המדבר' לבין הדרישה לשינוי משפטי היה קריאה לשינוי המשפט המנדטורי כך שיתאים טוב יותר להטרוגניות של החברה הישראלית של ידור המדברי , בטענה שהמשפט המנדטורי
|
|