|
|
עמוד:275
אולם גם הסבר המבוסס על האינטרסים המקצועיים של ציבור עורכי הדין אינו יכול להיות ממצה , משום שאי אפשר לתאר את מקצוע עריכת הדין בארץ ישראל בתקופת המנדט וכן בעשור הראשון לקיום המדינה כמקצוע מונוליתי . ההיסטוריה של מקצוע עריכת הדין _pnn עדיין לא נחקרה , ואין עדיין נתונים לגבי הרקע החברתי והתרבותי של ציבור עורכי הדין היהודים בשנותיה הראשונות של המדינה . אין ספק שכמה מהם הכירו את המשפט המנדטורי טוב יותר מאשר את המשפט העברי או הקונטיננטלי ; אולם אין גם ספק שחלק מעורכי הדין היהודים בארץ ישראל הכירו טוב יותר את המשפט הקונטיננטלי . מרבית עורכי הדין שפעלו בארץ בעשור הראשון למדינה היגרו לארץ ממרכז אירופה וממזרחה . מרבית אנשי המפתח בצמרת מערכת המשפט הישראלית בעשור הראשון למדינה היו ממוצא גרמני , והכירו את המשפט הגרמני טוב יותר מאשר את המשפט האנגלי . אשר למשפט העברי , הוא היה נגיש פחות לעורכי הדין היהודים מאשר המשפט הקונטיננטלי ; אולם בדור הראשון למדינה היו עדיין עורכי דין רבים שרכשו את השכלתם הראשונית בעולם הישיבות המזרח אירופי . בנוסף , אין ספק שאילו היו עורכי הדין מעוניינים ליצור גוף של נורמות משפטיות שאינן נגישות למתדיין ההדיוט , הרי המשפט העברי היה יכול לשרת מטרה זו בצורה טובה יותר מאשר המשפט המנדטורי . זאת ועוד , עורכי הדין לא היו השחקנים היחידים בזירה . מעניין לציין בהקשר זה את ההבדל בין ישראל שלאחר העצמאות לבין הודו שלאחר העצמאות . אחת הסיבות לכישלון הניסיון להחיות את העבר המשפטי ההינדי בהודו שלאחר העצמאות הייתה העובדה שמול גילדת עורכי הדין החזקה ובעלת העניין במשפט _האנגלו הודי לא עמד שום יריב רציני — לא הייתה קבוצה מאורגנת שהייתה עשויה להרוויח מהחייאה העבר המשפטי , ולא היה כל מוסד חינוכי שיכול היה לייצר משפטנים שיחיו את המסורת . לא כך היה המצב בארץ . מעבר לעובדה כי הן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים והן בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה היו מחויבים להוראת המשפט העברי ולחקירתו , היו גם מפלגות שהביעו עניין ( לפחות הצהרתי ) בהחייאת המשפט העברי . אפשר ללמוד על עניין זה למשל מדברי חבר הכנסת דוד צבי פנקס מהמפד"ל במסגרת הדיונים על ניסוח החוקה במאי , 1950 שם קבע כי 'אנו חסרים את המשפט העברי . אנחנו חיים — במובן המשפטי המטריאלי והפרוצדוראלי — לפי קונגלומרט של חוקים שדבר אחד שווה בכולם : שאין הם עבריים , שהם לא צמחו מנשמת העם הזה .... אנו שיש לנו נחלת אבות של מושגי המשפט והצדק הנעלים ביותר , אל לנו לשתות ממעיינות זרים , מבורות נשברים ... ולא יובן איך נתחיל אנחנו במדינתנו לחקות עמים אחרים וחוקיהם . ' לפיכך גם ההסבר המתמקד באינטרסים של עורכי הדין אינו מספק מענה מלא לשאלה מדוע לא אירעה מהפכה משפטית לאחר קום המדינה . 79 לטענה דומה ( אך לא זהה ) ראו פ' _דיקשטיין , 'עצמאות משפטית , ' הפרקליט , ה , ( 1948 ) עמי 107 ( המשפט האנגלי התקבל 'באהבה' רק על ידי 'שכבה דקה ביישוב ... כמעט כל חלקי _קיבק הגלויות המצוי כעת _בא _^ _ ישראל נתחנכו על שיטות משפטיות אחרות ... יהודים מארצות מזרח ומרכז אירופה ומארצות אסיה כולם מרגישים באותו משפט אנגלי קווים תמוהים ולא רגילים שאינם מקובלים עליהם 80 . ( ' ראו גלטנר , משפט וחברה בהודו המודרנית ( לעיל , הערה , ( 8 עמי 81 . 46 ראו _לחובסקי , 'החינוך המשפטי' ( לעיל , הערה 82 . ( 41 דברי הכנסת , 5 עמ ' 2 , 1262 במאי . 1950
|
|