|
|
עמוד:246
הלבן . אני מניח שברל היה חשדן כלפי הרדיו , זו השערה שאיני יכול להוכיח אותה . ברל לא אהב לראות שמרד וינה ותנועת הפועלים הבין לאומית קרובים בתודעת בני הנוער יותר מאשר דגניה . הוא רצה הפרדה בין דגניה לבין מדריד . אני מעלה השערה שהרדיו יצר צמצום שמבחינה חינוכית קיפל בתוכו בתקופה של ההשמאלה סכנה כלשהי . אני מניח שאילו היינו מדברים עם ברל כצנלסון על הרדיו , הוא היה רוצה שהרדיו יעבור צנזורה כלשהי , שתהיה פרשנות שלא תגרום לחניכים לשאוף להצטרף חלילה למפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית , או גרוע מזה , להתגייס לטובת הרפובליקנים בספרד . מפתיע במיוחד בשנות השלושים שלרביזיוניסטים אין רדיו . אין כלי שהיה הולם יותר את האדיאולוגיה הרביזיוניסטית בשנים ההן , בעיקר על רקע יכולת החדירה של תנועת העבודה , והאפשרות לעקוף אותה על ידי תנועה עממית , בעיקר אחרי הטראומה של ניצחון התעמולה הגדול של בן גוריון בקונגרס _ב . 1933 אני תוהה כיצד ז'בוטינסקי לא העלה בדעתו או לא ניסה להקים רדיו משלו . שאלה נוספת מתייחסת לקבוצה אחרת , שגם דימוי הקומונה שלה צריך היה אולי להעלות רעיון של רדיו — מדובר בגדוד העבודה . עצם הרעיון של קיבוץ _לא טריטוריאלי בעל אוריינטציה פרו סובייטית חזקה כל כך , סביר היה שיעלה את האופציה הזאת . אנחנו נוטים תמיד להיסטוריה ציונו צנטרית של תנועת העבודה , אך סיפור הרדיו הוא גם סיפור מנדטורי . גם פה אנו רואים במדיניות הבריטית , כמו בהרבה תחומים אחרים כגון כלכלה או חינוך , בליל של מגמות . מצד אחד , Rural Broadcasting _^ במטרה להביא אל ה'ילידים' את בשורת הקדמה , ובאותה עת ממש פחד מהשפעות של הרדיו . היה רדיו איטלקי ומאוחר יותר נדמה לי שהיה גם רדיו גרמני מ'טירנה , ' בהשפעה נאצית . נתקלתי בכתובים באזכורים של מנהיגי תנועת העבודה ביחס למאורעות כתוצאה מתעמולה של הרדיו הגרמני על הערבים . אבל גם הבריטים מלמדים אותנו דבר מה על הרדיו . אתה לומד מן המסמכים של הבריטים שהמדיניות שלהם לא הייתה אגרסיבית תוך שאיפה להיעזר ברדיו ככלי ליצירת אזרחות מנדטורית . הם רצו בו יותר כמכשיר של בקרה . אקח מושג שבאותו זמן הבריטים הפעילו כמשפט הבין לאומי בתחום התעופה , order in the sk y — 'שמיים מאורגנים' — זו הייתה התפיסה . הם לא רצו להפקיר את השמיים לאחרים . מן הדברים שאלמוג הציג בפנינו לא מצטייר הרושם שהייתה באמת שאיפה או מאמץ גדול — מעבר לוויסות הצורך ברדיו _ למנוע את ההשפעות של הרדיו הזר , _ובו בזמן למנוע מן היהודים , כפי שצוין , לפתח את הרדיו כמכשיר בלעדי . בדקתי האם הייתה תגובה להקמת 'קול ירושלים , ' שהחודש מלאו 65 שנה לראשית השידורים שלו . חשבתי שאמצא בעיתונות אזכור דרמטי של האירוע . בהשוואה לאירועים יישוביים אחרים , שנתפסו כמובהקים ובלעדיים ליישוב ולא כשיתוף פעולה מנדטורי או כמשהו המשקף איזון במשולש המנדט הערבים היהודים , לא היה ביטוי לפתוס כלשהו . יש לנו מטפורה מצוינת בפתיחת נמל תל אביב : זהו השידור הראשון של 'קול ירושלים' ש'התקווה' הושמעה בו . מאחר ושידרו את חנוכת נמל תל אביב והטכנאים היו יהודים , הם דאגו שיכניסו בראשית השידור את 'התקווה' 1 וזה נחשב כאירוע חתרני . אבל בהיבט השוואתי , לפתיחת נמל תל אביב נכתב שיר , חולק המנון , אנשים הופיעו בהמוניהם ; היה זה באמת אירוע דרמטי ליישוב . יכול להיות שהיחס כלפי 'קול ירושלים' היה באופן טבעי
|
|