|
|
עמוד:201
באבן עם קמרונות . התאים הקובייתיים עם הגבנון הכיפתי בראשם האופייניים לבנייה זו הם הרכיב השולט בנוף העיר העתיקה ירושלים . הקוביה המנופה , הצורה האופיינית של בתי העיר העתיקה הפכה בתקופת המנדט לסמל הסטראוטיפי של הנוף המסורתי של ירושלים ושל _ארץ ישראל כולה . בראשית המנדט כבר הייתה בנייה מסוג זה בבחינת מסורת גוועת , ומושל ירושלים רונאלד סטורס חוקק תקנות עירוניות כדי למנוע את טשטוש האופי ההיסטורי של העיר העתיקה _על ידי שיטות בנייה חדשות ( במיוחד כיסוי בפח גלי . ( זה טיבן של מסורות של בנייה ורנקולרית : הן מתאימות עצמן באופן טבעי , פרגמטי וספונטני לתנאים הסביבתיים והחברתיים . כאשר תנאים אלה משתנים , משתנה גם המסורת העממית באותה מידה של טבעיות . שינוי בנסיבות חל בארץ ישראל , כמו במחוזות עות'מאניים אחרים , סביב אמצע המאה התשע עשרה . חדירת השפעתה הכלכלית של המהפכה התעשייתית , פתיחתה של האימפריה העות'מאנית להתערבות פוליטית של מעצמות המערב ולהשפעתן התרבותית והרפורמות שהנהיגו השלטונות העות'מאניים ברחבי האימפריה ( הטנזימאת ) יצרו תנאים חדשים שהשפיעו בסופו של דבר הן על חיי היום יום והן על תרבות המגורים . וכך , במשך המחצית השנייה של המאה התשע עשרה הופיעו בארץ טיפוסים חדשים של בתי מגורים , שכמותם נראו גם בלבנון ובחוף הסורי . החשוב והנפוץ שבהם היה בית עשירים עירוני דמוי פלאצו , הכולל קומת שירות ועליה קומת מגורים . לקומת המגורים הייתה תכנית אופיינית : אולם מרכזי מוארך שחדרי מגורים מסודרים משני עבריו באורחן סימטרי . האולם המרכזי נפתח אל החוץ דרך פתח בן שלוש קשתות שהוביל בדרך כלל למרפסת קטנה . הגג היה לעתים קרובות גג רעפים . עד לסוף המאה הפכו בתים אלה עם שלישיית הקשתות במרכזם וגג הרעפים האופייני שלהם לרכיב בולט בנוף העירוני בארץ . גם בירושלים הופיעו בתים כאלה , אם כי במתכונת שונה מעט מזו שבערי החוף . הופעתו של טיפוס המגורים החדש , 'בית החלל המרכזי' כפי שראוי לכנותו , הייתה תולדה של ראשית תהליך מודרניזציה שחל בארץ במאה התשע עשרה . התמורות הכלכליות הביאו לעלייתו של מעמד בורגני , שבניו בנו את הבתים המרווחים והראוותניים הללו ; השיפור במצב הביטחון הפנימי הפך את הסידור המסוגר והמופנם של המקבצים העירוניים המסורתיים למיותר ; ייבוא מן המערב של חומרי בניין מיוצרים באופן תעשייתי ביטל את התלות בחומרים מקומיים . הבנאים עשו עתה שימוש בעץ מנוסר , ברעפים ובחלונות . Ronald _Storrs , Orientutitms . London 1942 . p . 310 7 בתרגום עברי : רונלד סטורס , זיכרונות , א—ג , תרגם י"א עבאדי , תל אביב _תרצ''ח , עמ' 497 ( להלן : סטורס , זכרונות . ( 8 לסקירה על תרבות המגורים הערבית בארץ ישראל במאה התשע עשרה ראו : רון פוקס , 'הבית הערבי הארץ ישראלי , עיון מחודש , חלק ב : התמורות בתרבות המגורים במאה התשע עשרה , ' קתדרה , 90 ( דצמבר , ( 1998 עמי , 86-53 והמקורות שם ( להלן : פוקס , 'הבית הערבי _psn nz ; _'' _Vx , ב ;( ' רון פוקס , ' בית המגורים הערבי בחיפה העות'מאנית : תיעוד ארכיטקטוני , ' י' בן ארצי ( עורך , ( חיפה : היסטוריה מקומית , חיפה , 1998 עמ' 104-63 ( להלן : פוקס , 'בית המגורים הערבי בחיפה . ( ' על תרבות המגורים הערבית בירושלים במאה התשע עשרה ראו : רות קרק וש' לנדמן , 'היציאה המוסלמית מחוץ לחומות ירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית , ' א' שאלתיאל ואחרים ( עורכים , ( פרקים בתולדות ירושלים בזמן החדש , ירושלים תשמ"ה , עמי ; 211-174 דוד קרויאנקר , אדריכלות בירושלים : הבנייה הערבית מחוץ לחומות , ירושלים 1985 ( להלן : קרויאנקר , הבנייה הערבית . (
|
|