|
|
עמוד:186
פנימית . בניינים אלה צופו באבן והקרבה לסגנון הבי ך _לאומי מודגשת באמצעות חלונות עגולים , המזכירים חלונות של אנייה . שני בתי דירות שבנו אלכסנדר פרידמן ומאיר רובין בשנות השלושים ברחוב המעלות וברחוב שמואל הנביא מעידים על הרמה הגבוהה של עיצוב בתי הדירות המשותפים בהשראת הסגנון הבין לאומי . 'בית המעלות' ( 1935 ) נקרא על שם רחוב המעלות . השיפוע מתבטא במקצב הקוביות המלבניות שיוצרות המרפסות אשר תוכננו כך שאף אחת מהן לא תחפוף את השנייה ובכך תובטח פיסת שמים לכל מרפסת , דבר שיאפשר לדיירים דתיים ומסורתיים לקיים את מצוות בניית הסוכה בדירתם . האלמנט הבולט ביותר בבניין הוא הפינה המתעגלת שבה המרפסות יוצרות קווים זרימים . ככל שהמדפסת מתקרבת לחזית של רחוב קינג ג'ורג' היא הופכת צרה יותר , עד שהיא מתמזגת בקיר . אלמנטים עגולים בגג מזכירים במידת מה ארובות של אנייה . בבית מקובר , בית דירות קטן יותר ברחוב שמואל הנגיד 8 פינת רחוב שץ , ( 1939-1938 ) אסתטיקת המכונה באה לידי ביטוי בקיר המסך המשמש מקור אור לחדר המדרגות . מסך הזכוכית בולט במקצת מן הקיר ומאפשר פתיחת חלונות צדדיים לצורכי אוורור , בעיקר בקיץ . הפינה מעוצבת כגליל קמור , כאשר המרפסות מעוצבות בצורה קעורה . בגג מעל נקודת המפגש של הצורות הקעורות והקמורות ניצב גליל קטן . חדר המדרגות יוצר צירופים קומפוזיציוניים מיוחדים במינם . המבט מראשית גרם המדרגות כלפי מעלה אינו דומה למבט מקצה גרם המדרגות כלפי מטה . עיצוב חדר המדרגות מעיד על כך שגם במסגרת הסגנון הבין לאומי עם מילון הצורות המגובש שלו אפשר ליצור צורות מקוריות ומעניינות . חדר מדרגות זה היה נושא לסדרת צילומי אדריכלות הסגנון הבין לאומי בישראל של הצלמת האמריקנית יהודית טרנר . סיכום מבין שני הזרמים העיקריים שאפיינו את הבנייה בירושלים בתקופת המנדט היה המודרניזם קרוב יותר לבנייה ברוח התנועה המודרנית בתל אביב , בחיפה , במושבים ובקיבוצים . לבנייה המודרנית בירושלים יש אופי שונה מאשר בשאר חלקי הארץ , הנובע מן הרקע ההיסטורי השונה . אדריכלי ירושלים לא יכלו להתעלם מן הגרעין ההיסטורי של העיר . למן ראשית היציאה מן החומות נבנתה העיר שכונות שכונות . בשל בעיות של זמינות קרקע לא היה רצף עירוני בין השכונות , ולעתים הפריד ביניהן גם חיץ תרבותי ודתי . הריכוז הגדול ביותר של אדריכלות הסגנון הבין לאומי היה כאמור ברחביה ; אבל נבנו בניינים מודרניים גם בשכונות נוספות , וכן בניינים מודרניים בודדים בהקשר היסטורי , אקלקטי . השוני נובע גם מנתונים טופוגרפיים , מהנחיות תכניות האב , מהתקנה המחייבת בנייה באבן , מאופי בניית השכונות , מסוגים שונים של לקוחות ומהתגבשות קבוצה אינדיבידואליסטית של אדריכלים שכל אחד מהם מצא פתרונות אישיים לבעיות התפקודיות והעיצוביות שנתקל בהן . כתוצאה מכך , אופי אינדיבידואלי יותר של מודרניזם מציין את הבנייה של אדריכלי ירושלים השונה מן הסינתזה של האדריכלות המודרנית שנוצרה בתל אביב . 15 ראו תצלומיה : מיכאל לוין ( אוצר ועורך , ( עיר לבנה : אדריכלות הסגנון הבינלאומי בישראל , בכריכה ובעמי . 69-64
|
|