|
|
עמוד:183
מושפעים מפרנ ק לויד רייט , ובארגון המסות ניכרת גם השפעה הולנדית . הצייר אדריכל לאופולד קרקואר שעלה לארץ מווינה ב 1924 החל לבנות בסגנון הבין לאומי ר ק , _fian אולי מתוך תחושה שזוהי ארץ חדשה והסגנון המתאים לה הוא הסגנון המודרני . בכל בנייניו אפשר להבחין בהתחשבות באור , בחומרים , בפרופורציות ובנתונים מקומיים אחרים . הבית שתכנן קרקואר בעבור ד"ר בונם ( 1935 ) ברחוב רמב"ן 21 ( כיום בנק לאומי לישראל ) הוא אחד הבניינים החשובים ביותר שנבנו בסגנון הבין לאומי . ברישומי החזיתות ניכרים פשטות וניקיון קו המבוססים על מערכת פרופורציות מאוזנת בצורה מבריקה . כיום נפגם הבניין , נסגרו חלונות , הוסרה הגדר , נחשפו פתחים והפרופורציות עוותו ושונו במידה רבה . סתימת החלון שנפתח לחצר קטנטנה , מעין פטיו שדרכו נשקפו חלונות הבית , פוגמת במיוחד . במרפסות המוגנות על ידי גגון בטון אפשר להבחין עד היום בפרט המעיד על השפעת המזרח : מעקה בנוי ותריס עץ הדומה לסבכות העץ בעיר העתיקה . התריס מאפשר זרימת אוויר ואור אך מסתיר את היושבים במרפסת מעיני עוברים ושבים . בבית זוננברג בכרמל הצרפתי , ( 1938-1937 ) המזכיר במידת מה את בית בונם ברחוב רמב"ן בירושלים , נוסף חלון הקשת הגדול של מרפסת חדר האורחים שדרכו אפשר לראות את הנוף המרהיב של הר הכרמל והים התיכון . הקשת היא האלמנט הבולט ביותר בחזית המערבית . גם הבית שבנה היינץ ראו ברחוב בנימין מטודלה ( 1939-1938 ) 29 לא כוסה באבן , וקירות הטיח המסוידים מלבינים למרחוק . הבניין משתלב בנוף במדרון התלול באמצעות הבנייה המדורגת . הבניין נבנה בשלושה מפלסים המודגשים על ידי הגגונים האופקיים הבולטים . היה זה הבניין הראשון בירושלים שנבנה במפלסים , כדי שלא יבלוט בצורה שרירותית מן המדרון התלול . בצילום שצילם אלפרד ברנהיים סמוך להקמת הבניין הוא נראה על רקע סביבתו השוממת , ורק הסלעים ועצי הזית מעידים על ממד העומק של האתר . בבית דירות אחר שבנה ראו ברחוב בן מימון ( 1938 ) 33 יש חלונות מעטים בלבד . גם אלה שנבנו תוכננו בממדים קטנים מן הנהוג , כדי למנוע חדירת אור רב מדי . הסורגים , שער הכניסה ומעקה המדרגות נעשו מברזלים עגולים משולבים זה בזה , ללא הלחמות , בטכניקה דומה לסורגים בכמה בתים ישנים בעיר העתיקה . בנייניו של _מנדלסון בירושלים מעידים על איפוק והימנעות מאפקטים דרמטיים שאפיינו את הבניינים שתכנן באירופה . העקומה בבית אגיון שתכנן קאופמן , המחברת בי ן שני אגפי הבניין , עוצבה בצורה מנדלסונית יותר מאשר בית שוקן הסמוך לו , שתוכנן על ידי מנדלסון . גם מנדלסון ניסה להתאים את עצמו למזרח ולסגנון הבנייה הנהוג בירושלים . גושי בניי ן בנק לאומי שתכנן השתלבו בגובה ובמסה של שאר המבנים ברחוב יפו , ואילו האגף האחורי הפונה לרחוב כורש מותאם לגובה הבתים הנמוכים יותר מאשר ברחוב המקביל ומשתלב היטב בבניינים הסמוכים . גולת הכותרת של הבניין הייתה אולם הבנקאות , שאור בכמות מבוקרת חודר אליו מן הגג ותאורת חדר כללית מתוספת מן החלונות . התרנים בחזית הבניין נראים כמיניאטוריזציה של גרם המדרגות השקוף בחנויות הכל בו שתכנן בגרמניה . שערי הברונזה עוטרו על ידי המעצב האנגלי אריק גיל בשני אריות . לפידי מתכת 13 ראו המאמרים ? מאירה _פרי להמן ומיכאל לוין , 'קרקואר _כארץ ישראל , ' מיכאל לוין , 'קרקואר האדריכל , ' מאירה _פרי להמן ומיכאל לוין ( עורכים , ( לאופולד קרקואר צייר ואדריכל , ירושלים , 1966 עמ' , 52-51 . 231-222 , 194-175
|
|