אדריכלות בירושלים בתקופת המנדט: היסטוריציזם מול מודרניזם

עמוד:181

הסגנון הביךלאומי נראים עתה מודרניים ובמצב טוב , בעוד שהבניינים בתל אביב , שנבנו בטיח ובסיד , נראים מוזנחים וברובם ניכרים שיני הזמן . בשנות השלושים פרצה שביתה של עובדי המחצבות הערבים , שקיוו לעצור בכך את הבנייה היהודית . בעקבות לחצים התירו השלטונות את הבנייה בבטון ובטיח , כפי שאפשר לראות במעונות עובדים א ( בתכנון צ'רניאק ) ו ב ( בתכנון ק וצ'ינסקי , ( בבניינים של קרקואר , ראו ואחרים . יש להניח שהמחסור באבן לא ציער את אדריכלי הסגנון הבין לאומי , שהעדיפו לבנות בבטון , בטיח ובסיד כדי לשוות לבניינים שלהם מראה עכשווי יותר , בדומה לבנייני התנועה המודרנית באירופה . גם המבנים המודרניים שנבנו ללא אבן נראים ברובם ירושלמיים , מכיוון שהאדריכלים סיגלו לבנייניהם אלמנטים נוספים האופייניים לירושלים . התאמה לתנאי האקלים גם בבניינים אשר נבנו בסגנון הבין לאומי מוצאים שינויים הנובעים מן הרצון להתאים את המבנה לתנאי האקלים המיוחדים לארץ , לאור ולחומרים המקומיים . חלון הפס האופקי האירופי הופך במקרים רבים למרפסת , אך היא אינה מזוגגת ומאפשרת זרימת אוויר לבית ומסוככת על הדירה מחדירה ישירה של קרני השמש . דוגמאות מובהקות לכך הם בנייני המגורים שבנה קאופמן ברחביה . היינץ ראו גם הקטין את החלון והשקיעו פנימה , הקטין בכך את כמות האור החודרת לבית ויצר משח ק של אור וצל , כפי שאפשר למצוא במבנים שנבנו בהשראת המזרח . אדריכלי הסגנון הבין לאומי ייחסו חשיבות רבה לאיתור כיווני הרוח שהדירה פונה אליהם . אדריכלים יהודים למול אדריכלים בריטים r שכונות הגנים היהודיות שעה שאדריכלים בריטים ואחרים תכננו _על פי עקרונות מסורתיים , תכננו מרבית האדריכלים היהודים לאור עקרונות חדשניים הן בתחום האדריכלות והן בתחום תכנון הערים . ריכרד קאופמן תכנן את השכונות החדשות בית הכרם , ( 1922-1921 ) תלפיות , ( 1921 ) רחביה , ( 1922 ) מקור חיים , ( 1923 ) קריית משה ובית וגן , ( 1925 ) _על פי עקרונות עיר הגנים שהגה הבריטי אבנעזר הווארד . פטריק גדס נעזר ברעיונות אלה לגיבוש תכנית האב השנייה של תל אביב ב . 1926 לכל שכונות הגנים שתכנן קאופמן מגרשים גדולים יחסית המאפשרים גינה מרווחת , בתים נמוכים , ציר גינה המקשר בין מוסד ציבורי הממוקם לרוב במקום גבוה בשכונה לבין אזור המגורים . בשכונת בית הכרם תוכננו שני צירים כאלה . ציר הגינה מאפשר תנועה חופשית של הולכי רגל , כמעט ללא הפרעות לתחבורה הממונעת . תכנון מקיף לכל השכונה מאפיין את שכונת הגנים , עוד לפני שנבנו הבתים הראשונים . רוב השכונות ( פרט לרחביה ) היו מרוחקות מן המרכז , ולכן לא חלו עליהן חלק מן התקנות המחייבות של תכנון הערים ( כמו החובה לבנות באבן . ( תחילת תכנון בית הכרם הייתה ב 1921 והדיירים הראשונים נכנסו לבתיהם ב . 1924 את השכונה אפיינו גינות גדולות בהשוואה לשכונות גנים אחרות . המבנה הבולט ביותר היה הסמינר למורים שתכננו הקר ילץ , אך גם הוא הוצנע בתוך הירק . הניצול הנמוך של השטח והבנייה הפשוטה , לרוב ללא ציפוי אבן , היו לרועץ לשכונה . כיום נהרסו כמעט כל הבתים המקוריים ובמקומם צמחו בתי דירות משותפים גדולים יותר . גם הבנייה בטרסות המותאמת לתנאים הטופוגרפיים של ההר , אך בצפיפות רבה מדי , פוגמת בשכונה . למרות שכמעט כל בתי השכונה הוחלפו , תכנית

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר