|
|
עמוד:175
אלה , המנורות בחלל הכניסה הראשית הן בסגנון ארט דקו האירופי , שהיה מודרני בשנים שבהן הוקם המלון . המזרח כאמצעי לגיבוש סגנון מקומי השימוש המודע במילון הצורות המזרחי מבדיל את הגישה השלישית למזרח משתי הגישות הראשונות . אין מדובר עוד בהמשך מסורת בנייה קיימת , או בליקוט צורות מן המזרח כסגנון אחד מני רבים , או כחל ק ממגמות אקלקטיות באדריכלות , אלא בכוונת המתכנ ן ליצור סגנון מקומי שיתאים לאזור , לתפקוד , לנוף ולאקלים . באופן פרדוקסלי , דווקא כאשר גבר העניין באדריכלות המזרחית לא יכלו האדריכלים להסתמך על האדריכלות הערבית המודרנית , שכן זו הייתה גרסה מנוונת וחסרת השראה להישגי האדריכלות המוסלמית בתקופת הזוהר שלה . האדריכלים הערבים חיפשו את מקור ההשראה במילון הצורות במערב , ואילו האדריכלים אשר התייחסו בכובד ראש הנובע משאיפה לנאמנות נאלצו לחפש את השראתם מהישגי העבר _בא _^ ובארצות השכנות או בבנייה הכפרית הפשוטה שהתאימה את עצמה לנתוני הנוף ונראתה פונקציונלית , מכיוון שצורת הבניי ן נבעה מן החומרים המקומיים ודרכי הבנייה והבניינים בצפיפות נמוכה יחסית נראו כמשתלבים בנוף . הגושים הקטנים והימנעות מבנייה במסות גדולות שימשו מקור השראה חשוב . הקירות העבים , הנסוגים והמוצלים עוררו עניין רב בקרב האדריכלים . אשבי והאגודה למען ירושלים — שימור המזרח והחייאתו צ'רלס רוברט אשבי היה הרוח החיה ב'אגודה למען ירושלים' שהוקמה מיד לאחר הכרזת המנדט הבריטי . שנות הפעילות הפוריות שלה היו מעטות מאוד , מ 1918 ועד , 1922 כאשר חלק מן התפקידים שמילאה עברו לביצוע העירייה . עם התפטרותו של אשבי ב 1922 פחתה חשיבות האגודה . נושא מרכזי שהעסיק את האגודה היה שימור ושיקום אתרים , בעיקר בעיר העתיקה ובשטח החיצוני הצמוד לה . שימור החומה , ניקוי המצודה והתאמת כמה מהחללים בתוכה לתצוגה שבהם הוצגה בין השאר תערוכת האמנות הארץ ישראלית הראשונה ( תערוכת 'מגדל דוד . ( 1921 , ' עברה עוד למעלה ממחצית המאה לפני שהמצודה הפכה לאתר מוזאלי המציג את תולדות העיר בחלליו ובחצרו המרכזית . מפעל נוסף בעל חשיבות רבה היה שיקום בניין כיפת הסלע . בהשראת תנועת האומנויות והמלאכות , ( and crafts arts ) עודדה האגודה את החייאת המלאכות המסורתיות , דבר שבא לידי ביטוי בשיקום שוק הכותנה כמרכז למלאכות מסורתיות . בין השאר יזמה הכנת ריהוט לביתו הרשמי של הנציב , שהיה באותן שנים בבניין אוגוסטה ויקטוריה , ושלטי רחוב מקרמיקה בייצור בית מלאכה ארמני ובצלאל . תרומתה לחזות העיר הייתה בהריסת מבנים שנבנו במאה העשרים סמוך לחומה . 5 מיכאל לוין , 'מזרח או מערב : אדריכלות בישראל , ' 1933-1920 מארק שפס , מאירה יגיד ואלן גינתון ( עורכים , ( שנות העשרים באמנות ישראל , תל אביב , 1982 עמ' 6 . 220-219 קרויאנקר , הבנייה הערבית , עמ' . 34-33
|
|