|
|
עמוד:233
_מילויי עפר . אף אם אלה הם מילויים שהונחו על מנת לתמוך במבנים ציבוריים או לפלס שטחים נמוכים בימי בית הורדוס ואף לאחר מכן , יש משמעות רבה לבדיקת תוכנם של מילויים אלה . מילויי העפר שנחשפו בחפירותיהם של קתלין קניון ודאגלס טאשינגהם בשטח הרובע הארמני , שדומים להם נחשפו גם בחפירותיו של מגן ברושי לאורך חומתה המערבית של העיר , וכן בחפירות כשטח המצודה ובסביבה הקרובה , הכילו כמויות אדירות של חרסים . ניתוח של שברי כלי החרס מעלה , שהם מייצגים בעיקר שתי תקופות : שלהי ימי הבית הראשון וימי בית חשמונאי . ייצוגן של שתי תקופות אלה בתוך מילויים שהם אחידים באופיים , מלמד על המקור הזהה שממנו הובא חומר המילוי . דהיינו , בימי בית הורדוס , עם תנופת הפיתוח הניכרת שעברה על ירושלים באותה עת , פונו שכבות יישוב מימי הבית הראשון ומימי בית חשמונאי , שנתקיימו בשטחים שבמערבה של העיר העליונה , והפכו לשכבות מילוי מתחת למבני ארמון הורדוס ומבנים אחרים שנבנו באותה הסביבה . בתארו את האירועים בימי כיבוש פומפיוס , בשנת 63 לפנה"ס , יוסף בן מתתיהו מזכיר , בין השאר , גם את מבנה ה'בזילאה' — ארמונם של מלכי בית חשמונאי ( מלחמת היהודים קטע של חומה חשמונאית שנחשפה במצודה
|
|