|
|
עמוד:13
מבוא כ 2600 מיני צמחים עילאיים גדלים בר בארץ ישראל . למעשה , אין לדעת מהו מספרם המדוייק , שכן מינים חדשים מתגלים עד היום , ומינים אחרים נכחדים . בין הבוטנאים מתגלעים חילוקי דעות גם בדבר תיחום גבולותיה הבוטניים של הארץ . אפילו היו הגבולות המדיניים קבועים , הם לא היו חופפים את הגבולות הבוטניים : מינים רבים מאוד גדלים משני עברי הירדן , ומינים מעטים גדליכו במזרח הירדן ולא במערבו . מינים מעטים יחסית גדלים רק בחצי האי סיני ולא בנגב , ואילו בצפון חופפים תחומי צפון הגליל לתחומי דרום לבנון . רק החרמון מהווה מעין אי מבודד של צמחיה הררית צפונית , ודעות החוקרים חלוקות האם יש לכלול אותו בתחומי ארץ ישראל . אנציקלופדיה זאת אינה כוללת כמעט צמחים שמקום גידולם רק במזרח הירדן ובסיני , ואינם מצויים גם במערב הירדן ובנגב , אולם נכללים בה הבולטים בין צמחי החרמון . שני הכרכים 0 ו-וו , העוסקים בצמחים העילאיים , הם למעשה ספר אחד שנחלק לשניים מטעמים טכניים : הערכים סודרו לפי המקובל במדע הבוטניקה בישראל . כרך 10 כולל מינים בני המשפחות מן המחטניים ועד הסוככיים . כרך 11 כולל מינים בני המשפחות של מאוחי עלי הכותרת מן הדו פסיגיים , ואת משפחות החד פסיגיים , מן האברשיים עד הסחלביים . בצמחים חסרי פרחים , לרבות שרכים , עוסק כרך . 9 כרך 8 כולל הבטים כלליים של הצומח , שלא לפי מינים . אמנם , נדירים למדי חילוקי הדעות בין החוקרים המתייחסים לשאלת התיחום של גבולות המין , היינו : האם יש להפריד מין לכמה מינים , או לכנס מינים אחדים למין אחד , אולם חילוקי דעות אלה באים לידי ביטוי גם באנציקלופדיה זו , שעורכיה אינם יכולים לשים עצמם לשופטים בין אנשי המדע בתחומיהם המובהקים . סדר הערכים בכרכים 11-10 איננו אלפביתי , אלא סיסטמטי . המפתח האלפביתי הכפול המצוי בסוף כל כרך - עברי ומדעי יכוון את הקורא אל הצמח המבוקש , אם שם הצמח ידוע לו . האנציקלופדיה אינה משמשת כמגדיר צמחים ואינה מיועדת לכך . שמו המדעי המלא של הצמח , כולל שם ה"מחבר , " מובא במפתח . בגוף הערכים ובכותרות מובא רק שם המין ( או הסוג . ( ללא שם המחבר . תכנון הכרכים חייב בחירה וצמצום . הערכים נבחרו לפי קריטריונים אחדים . לעיתים אף סותרים : הצמחים המעניינים ביותר . החשובים ביותר , הנפוצים ביותר בעולם , והמיוחדים ביותר ( אנדמיים , ( השכיחים ביותר והנדירים ביותר , היפים או הבולטים . נושאיהם של רוב הערכים הם מינים . במקרים אחדים , כשהמשותף למיני הסוג ( הראוי להיכלל באנציקלופדיה ) רב מן המייחד כל מין , נקבע הסוג כנושא הערך . הוא הדין גם בסוגים עשירי מינים כציפורנית , אספסת , קדד , חלבלוב וכיוצא בהם . לערכים רבים יש ערכי משנה : אם הערך הוא סוג - ערכי המשנה הם מינים : כל מיני הסוג בארץ או החלק המייצג אותם ; אם הערך הוא המין החשוב בסוגו - ערכי המשנה הם מינים נוספים . צמחי ארץ ישראל נכללים בכ 130 משפחות בערך . כל משפחה שאחד ממיניה נזכר - זכתה לכותרת , אבל רק רבע מכלל המשפחות הובא כערכים נפרדים . היה הכרח לצמצם לא רק את מספר הערכים אלא גם את תוכנם . עם זאת נעשה מאמץ לכלול את כל המידע החשוב והמעניין . תאור הצמח קוצר . אופן זיהויו הוודאי של מין וההבדלים המפורטים בינו לבין קרוביו - הושאר לעיתים , כדי למנוע סרבול , לספרים אחרים . הדגש הושם על אורח החיים , על "התנהגותו" של הצמח ועל חשיבותו בנוף ארצנו . לבד מתיאור הצמח נכללו פרטים מגוונים , לא כולם מדעיים , המקרבים אותו אל הקורא : מקומות תפוצתו של המין או הסוג בארץ ובעולם ; יחסו של הצמח אל סביבתו - הקרקע , הנוף , בעלי החיים ; שימושים עממיים - למאכל ומשקה , לריפוי או לצורכי הבית ; מקומו בפולקלור של בני הארץ , של יהודים ושל ערבים ושל עדות ישראל : מוצא השם , בין שהוא עתיק ובין שהוא מחודש ; מקומו במקורות ישראל . אין שוויון במקום שהוענק לכל צמח ובפירוט המידע עליו . כל ערך נבנה על פי חשיבותו של הצמח בנוף הארץ , ועודכן במידע שנאסף עליו תוך כדי המחקר . הקפדנו על ניסוח שוטף ונמנענו ככל האפשר מלשון תמציתית מדי משפת טבלאות ומראשי תיבות . בכתיב עברי ניווטנו , בהתאם להבנתנו בין כתיב חסר לכתיב מלא , ובמקרים של ספק - ניקדנו . כל הכותרות מנוקדות . המונח מין מבטא בעברית שני מושגים : Sex ! . Species המין של האלון , למשל , פרושו מין זכר או המין אלון מצוי . נסיונות שנעשו לבטל כפילות זו לא זכו עדיין להצלחה בציבור . כאן משמש המונח מין בשתי משמעויות ומובן בהתאם להקשרו . כך למשל , משמעו של הצרוף סוג חד מיני הוא סוג הכולל אך ורק מין ( species ) אחד ; פרח חד מיני הוא פרח זכר או נקבה בלבד .
|
|