|
|
עמוד:54
ג . חובות הקהילה חובותיה הכבדים של הקהילה האשכנזית לנושים מוסלמים הביאו אותה לפשיטת רגל בראשית המאה הי"ח ולהסתלקות האשכנזים מירושלים למשך שנים רבות . " חצר האשכנזים , " שהייתה חלק מהשכונה היהודית בעיר , לא זו בלבד שנתרוקנה מיושביה , אלא אף הלכה ונהרסה במרוצת הדורות שחלפו . כמאה שנה לאחר מכן החלו מופיעים בירושלים גלי עלייה חדשים של יהודים מתלמידי ה"חתם סופר" ומתלמידי הגאון ר' אליהו מווילנה ( הגר"א , ( שהגיעו בחסות הסכמי הקפיטולציות בין האימפריה העות'מאנית לבין אוסטריה ורוסיה . אשכנזים אלה , שבמראם , בלבושם , ובשפתם הזכירו לתושבי ירושלים את בעלי החוב האשכנזים שנעלמו מן הנוף האנושי במאה שחלפה , עוררו תקוות לגבייה מחודשת של החובות הישנים . את הסירוב המוחלט לראות עצמם כאחראים לחוב נימקו בכך שהלווים עברו , כמובן , מן העולם , וכי אין בינם כל קשר או זיקה . יתרה מכך , הוסיפו לטעון , מאז עלייתם לירושלים הם פעלו לפיתוחה של העיר , שבה הקימו מבנים שונים מבלי שלוו מאומה מתושבי העיר המוסלמים . משאישרו השלטונות לעדה האשכנזית לשוב ולקבל לידיה את נכסיה הנטושים ומשהחלו לעסוק בשיפוץ " חצר האשכנזים , " שבו צאצאי בעלי החוב ותבעו ליהנות אף הם מנכס זה . הם הציגו בפני הקאדי את שטרי החוב הישנים שירשו מאבותיהם , אך לא הצליחו לשכנע את בית המשפט לראות בנכס זה ערובה חוקית לפירעון החוב . יתרה מזאת , הקאדי , אכן , ביקש להציג בפניו ראיה הקושרת את הנכס בחובות הנזכרים לעיל בדמות של משכון , אך התובעים המוסלמים לא יכלו להמציא ראיה כזו בפניו . על כן פסק הקאדי , כי החובות הישנים של קהילת האשכנזים בירושלים לא יחולו על הקהילה הנוכחית , והוא אסר להפריע לבנייה בתואנה זו מלשפץ את ה"חצר" השייכת "לכלל עדת האשכנזים הנמצאים "p * o ( תעודה מס' . ( 26 החלטה גורפת זו , שבוודאי הדהדה הרחק מעבר לחומותיה של ירושלים , הייתה בעלת משמעות להמשך העליות האשכנזיות לירושלים ולהתפתחותה של קהילה זו במאה הי"ט . עם זאת יש לזכור , כי במקרים שהתובע המוסלמי הצליח להוכיח את טענתו בפני מערכת המשפט והמנהל המקומית , הקפידו אלה לגבות מהכנסות ההקדש היהודי את חובותיהם של היהודים לנושים מוסלמים כאשר היו אלה הלוואות חדשות בירושלים ( תעודות מס' , ( 25 , 23 או אף בחברון בין נושים יהודים להקדש הקהילה היהודית דהתם .
|
|