|
|
עמוד:17
7 דרגה שלישית של המג'ידיה לרב חיים דוד חזן 149 / 346 ] ב [ ' נרשם בהיתר שרעי בארבעה עשר ב [ דוודש ] רמדאן [ שנת ] . 1279 י חאים דאויד דואזאן אצרף , (?) הרב הראשי של ירושלים הנאצלה , הוא נתין של הסולטאנות הנעלה שלי . בהתאם לצו ולפרמאן נעלים וסולטאניים מטעמי אשר פורסמו מתוך כבוד והנוגעים לכך שהוא , [ חיים דוד חזן , [ ראוי לחסדי הסולטאניים ושהוא זוכה לתהילה ולגאווה בין האנשים , הרי הורעפה עליו והוענקה לו בחסד הדרגה השלישית של מג'ידיה . הואיל וכך פורסם ונשלח [ אליו ] כתב המינוי הסולטאני הזה המעניק חסד . נרשם בשליש האחרון של [ חודש ] צפר . 1278 [ נשלח מאת ] איסתנבול השמורה . 8 היתר שחיטה לאשכנזים [ 183 / 353 ] הודעה חוקית זו מבוססת על עצומה שהוגשה על ידי העדה האשכנזית לכבוד [ מושל ] המחוז [ פלוני ] פאשא המפואר והופנתה למעלת [ הקאדי ] מולא אפנדי . תעודה 7 5 1 במרס . 1863 2 הרב חיים דוד חזאן היה רבה הראשי של העיר בשנים תרכ א-תרכ"ט . וראה עליו : אלמאליח , הראשונים לציון , עמ' ; 253-245 פרומקין וריבלין , תולדות , ג , עמי ; 282-281 גאון , יהודי המזרח , ב , עמי ; 249 וינשטוק , בוני ירושלים , עמ' עה-עז . וראה גם : המליץ , שנה ראשונה , גיליון , 42 י '' ח באב תרכ '' א , עמ' ; 782 המבשר , שנה שלישית , גיליון , 20 די בסיוון תרכ"ג . 3 אות כבוד שהעות'מאנים נהגו להעניק לבעלי תפקידים . שני אותות כבוד היו נהוגים : העות'מאניה והמג'ידיה ובכל אחד מהם היו ארבע דרגות שונות . ראה : לוי , הקהילות הספרדיות , עמי , 262 הערה . 74 וראה גם קושניר , מושל הייתי , עמי , 19 הערה , Ei 2 ; 7 . "Nishan והשווה בהתאמה ידיעות בעיתונות על יהודים נוספים שקיבלו דרגות ואותות במנהל העותימאני ו ד"ר ד' ארבלה , אברהם סולומיאק ורוד אפנדי מולכו - , הצבי , " שנה שש עשרה , גיליון יג , מיום יי באדר תרס"א , עמי ; 1 "השקפה , " שנה שנייה , גיליון א , מיום כ"ב בכסלו תר"ס , עמ' 13 "המליץ , " שנה שלושים , גיליון , 60 מיום די בניסן תרץ , עמי . 7 גם הרב הראשי אברהם אשכנזי קיבל אות כבוד , נישאן מדרגה שנייה וראה על כך : "חבצלת , " שנה ראשונה , גיליון , 8 מיום י"ג בטבת תרל"ה , עמי ; 30 שם , גיליון , 9 מיום ב"א בטבת תרל"א , עמי . 34 27 4 באוגוסט5- בספטמבר ז 86 ז . התעודה תורגמה מתורכית . וראה , לעיל , תעודה מס' . 6 תעודה 1 8 במקור : "אעלאם 2 . '' במקור : "ערדחאל . " נושא השחיטה היה אחת מאבני המחלוקת העיקריות בין שתי הקהילות , הספרדית והאשכנזית , וסיבותיה נעוצות הן בצד ההלכתי הן בצד הכלכלי , שכן בשר שנשחט על ידי יהודי ונמצא טרף היה נמכר למוסלמי בתנאי שהשוחט הוא בן חסות שקיבל היתר שחיטה מטעם השלטונות . השאלה שעמדה לדיון הייתה האם האשכנזים נחשבים ליהודים . ואכן מתעודה זו עולה שהאשכנזים הוכרו כיהודים ושחיטתם הותרה גם למוסלמים . י' קניאל מנתח מאבק זה במאמרו : מאבקים . 126-119 ,
|
|