|
|
עמוד:221
יא . 4 / חובות הקהילה היהודית בחברון הקירבה היחסית בין ירושלים לחברון והזיקה ההדוקה בין הר הבית לבין מערת המכפלה יצרו קשרים ענפים בין הקהילות המוסלמיות שבשתיהן - ובדומה לכך גם בין הקהילות היהודיות המקבילות . גם ההתפתחויות שעברו על שתי הקהילות היהודיות היו דומות ו בחברון , למרות שקהילתה היתה הקטנה ביחס , נוצר לקראת סוף המאה חוב כספי גדול של למעלה מ 40 , 000 גרוש . בצר להם פנו היהודים אל הסולטאן וביקשו הסדר חובות דומה לזה שהשיגה קהילת ירושלים שנים אחדות קודם לכן . בפנייתם הם מתארים את עצמם כעניים המטופלים בילדים רבים וכמי שמתפרנסים לכלכלתם רק מן התרומות המגיעות אליהם מאחיהם . ואכן השער העליון שלח ב 1778 צו המאשר את פריסת חובותיהם לשבע שנים . יתירה מזאת , הדרשן של מערת המכפלה , שלידיו הגיע הצו בראשונה , הביא אותו לבית הדין בירושלים כדי שיועתק אל ספרי בית הדין ובדרך זו יובטח כי בחלוף השנים לא יאבד ולא ייעלם ( תעודה . ( 186 ואכן , מן העשור שלאחר מכן הגיעו לידינו תעודות המאשרות פרעון של חובות ההקדש היהודי בחברון בשלבים ( תעודות 187 ו . ( 188 מצד אחר ידעו יהודי חברון לעמוד על משמר זכויותיהם , וכל אימת שנושים מוסלמים ניסו לסחוט מהם תשלומים בלתי חוקיים פנו אל הקאדי וקיבלו את תמיכתו והגנתו מפני נסיונות סחטנות אלה , גם כאשר פירוש הדבר היה דחיית טענת התובעים המוסלמים , ולעתים אף הענשתם , בשל דרישות השווא שלהם ( תעודות 185 ו . ( 189 185 מתן שוחד בעבור עדות שקר [ 3 / 252 ] מחמד בשה אל חרוף תבע את הרב היהודי דאביד , את אחיו הרב הרון , את הרב דאביד , את הרב מוסא אל כאט'מיי ואיש נוסף מיהודי חברון . בתביעתו נגדם אמר [ מחמד : [ "אני 2 במקור : "האברץ , " כתיב כמעט פונטי המזכיר את דרך ביטוי שם תואר זה בעברית . תעודה 1 185 כלומר , שמוצאו מן העיר כאטימיה שבעיראק .
|
|