|
|
עמוד:118
צריחים מקושטים . הארמון חולק _לאולמות משתה עצומים ולחדרי שינה למאה מיטות . באולמות אלוהיה שפע לא ייספר של אבנים . כי כל אבן נדירה בכל מקום נאספה [ בהם ] במספר רב . נפלאות היו התקרות , הן בגלל גודל הקורות והן בגלל קישוטיהן המפוארים , המון החדרים על רבבות צורותיהם השונות והמלאים רהיטים כולם והחפצים שבכל אחד מהם רובם היו של כסף וזהב . מסביב היו סטווים עגולים מחוברים אלו באלו , ועמודיו של כל אחד שונים . המקומות הפתוחים כלפי מעלה היו מלאים דשא ועצים שונים , וביניהם שבילי טיול ארוכים וסביבם תעלות עמוקות ובריכות מלאות וגדושות בכל מקום מלאכת נחושת אשר דרכם השתפכו המים וסביב זרמי המים [ עמדו ] שובבים של יונים מאולפות . ברם , אי אפשר לתאר כראוי את ארמון המלך . )--- מלחמות ה , ד , ד ) בנאיו של המלך לא חסכו בבניית הארמון . הארמונות שנחקרו ביריחו מקנים לנו מושג על גנים , אולמות משתה גדולים ונספחיהם , במקום נוסף שמים הובאו אליו באמת מים ממרחק . גם בירושלים היו מים זורמים שהגיעו לאזור ארמון המלך : אמת המים הגבוהה מבריכות שלמה הופעלה כבר בימי הורדוס וסיפקה מים לעיר העליונה . הארמון השתרע מדרום לשלושת המגדלים שנקראו על שם יקירי המלך , בשטח הקישלה והסמינר הארמני של ימינו . ממבנה העל של הארמון לא נתגלו קירות או שרידים אחרים . במקום אותרו רק עקבות מסד ( פלדיום . ( אשר לדעת החופרים היו מידותיו המשוערות 130 x 300 מטר והשתרע מהקישלה בצפון ומהחומה התורכית במערב . כמויות גדולות של עפר מילוי של המסד יוצבו על ידי קירות תמך תת קרקעיים . לאחרונה נתגלה גרם ובו 16 מדרגות רחבות ומרשימות , שהותקנו בסלע הטבעי בחפיר המזרחי של מצודת שער יפו . אפשר שגרם מדרגות זה , כמו ממצאים נוספים בקירבתו , השתייכו במקורם לבריכה גדולה הקשורה לארמון המלך . וכך יהיו לעדויות הראשונות בשטח לקיומו של _הפלטין המפואר . בתי מגורים בעיר העליונה : העיר העליונה היתה אזור של בנייני מידות וארמונות . כאן ניצב ארמון המלך ( קדמוניות טו , יא , re הוא ארמון החשמונאים , שעבר בירושה ממרים לאגריפס הראשון נכדה וממנו לילדיו אגריפס השני וברניקי ( קדמוניות כח , ח , יא . ( הארמון עמד במקום גבוה , מעל לכסיסטוס ( בית הארכיון (? והגשר ( קשת וילסון ) ממערב לכית המקדש . בחפירות בראשות נחמן אביגד , בפינה הצפונית המזרחית של הרובע היהודי , לא נמצאו שרידים שניתן לייחסם לארמון זה . באותו רובע עמד ארמונו של חנניה הכוהן הגדול ' ארמונות אגריפס וברניקי וארמון חנניה נשרפו ביום השתלטות הקנאים על ירושלים בשנת 66 לספירה ( מלחמות ב . יז , ו . _< לעומת אלו נתגלו ארמונות ובתי מידות בחפירות שנערכו ברובע היהודי בראשות נ' אביגד לאחר מלחמת ששת הימים . שרידי הבניינים מתקופת החשמונאים , שנתגלו מתחת לבניינים מימי הורדוס , מקוטעים ובלתי שלמים ; העיר החשמונאית היתה צפופה פחות מן העיר ההורדוסית . בנייה שזמנה מהמחצית השנייה של המאה הראשונה לפני הספירה נמצאה כרוב שטחי החפירה כתחום הרובע היהודי . בניינים אלה המשיכו לשמש , לעתים תוך שינויים , במהלך המאה הראשונה לספירה ועד החורבן כשנת . 70 הבנייה בעיר העליונה מצטיינת בדירות ובתים מרווחים , כולם בתי מגורים פרטיים . נמצאו שם גם כמה אלמנטים ארכיטקטוניים השייכים לבנייני ציבור , שלא נתבררו מקומם וטיבם . בחפירות נתגלה ואותר רק קטע של רחוב אחד . היה זה כנראה אחד מן הרחובות הראשיים , שהוליכו
|
|