|
|
עמוד:78
בתיאורו של יוסף כךמתתיהו את בניין כית המקדש : 'לפנים מזה היה המקדש , שאסור היה לנשים לקרוב אליו . לפנים מזה היה תחום שלישי , שבו היה מותר להיכנס רק לכוהנים בלבד [ בתוכו היה המקדש ] ולפניו המזבח שעליו אנו שורפים קורבנותינו עולה לאלוהים . המלך הורדוס לא נכנס לשום תחום משלושת התחומים האלה : הוא נמנע מכך משום שלא היה כוהן . אולם התעסק בעבודות בניין הסטווים והתחומים החיצוניים ובנה אותם כמשך שמונה שנים' ( קדמוניות היהודים 15 סעיף ) . ( 420-419 וכבר עמדנו על בעייתו של הורדוס , שלא יכול היה להיכנס אל בית המקדש ( . לעומת זאת ( מה שלדעתנו רק מגביר את חשיבות התיאור שהבאנו כאן , ( כמעט שאין בכתבי יוסף בן מתתיהו שום התייחסות לבנאים , חוצבים , אדריכלים וכד . ' רק בעניין בית המקדש ( וכאן הבעיה היתה הילכתית ) מדובר בהכשרת הכוהנים כבנאים . מעורבותו העיקרית של הורדוס היתה , לדעתנו , בבחירת האתרים ( הארמון הצפוני במצדה , הארמון משני צדי _ואדי קלט והארמון בקיסריה הן הדוגמאות המובהקות ביותר _לכךן ; בקביעת תוכניתם של הבניינים 1 אולי גם בבחירת חומרי הבניין ( כמו ה'היתר' לבנות את ארמונו ביריחו בלבני בוץ ;( ולדעתנו , גם בקביעת עקרונות ראשוניים לדמותם של המבנים ( ולדוגמה , ההחלטה לבנות את הארמון הצפוני במצדה על גבי שלוש מדרגות הסלע ו ההחלטה לבנות את ארמון מבצר ההר בהרודיון כעגול ההחלטה להכניס בריכת שחייה אל תוך הבניין שנבנה על גבי הים בקיסריה ; או ההחלטה לבנות שלושה בניינים כיריחו על גבי תלים מלאכותיים . ( כשאנו לומדים את מפעלי הבנייה של החשמונאים , מסתבר כי במסורת הבנייה בימיו של הורדוס לא חל מהפך של ממש , ובעיקרה יש לראות כה יישום של ידע שהיה קיים בארץ ישראל עוד קודם לכן . דין זה חל גם על השימוש באבני גזית ( אם כי בימיו של הורדוס התגבשה דרך סיתות מובהקת יותר , ( כמו גם על השילוב של עיטורי קיר צבועים ופרסקו ) ומכוירים _1 סטוקו _< בבניינים . אחד החידושים המשמעותיים היחידים שהכניס הורדוס היה כית המרחץ בסגנון רומי ( מעין 'סאונה' פינית , ( ובו מיתקני חימום באמצעות רצפה וקירות כפולים — רעיון שהובא הישר מאיטליה . חידוש נוסף בבנייניו היה הכנסת השימוש ברצפות שיש מעוצבות בדגמים גיאומטריים ' ) אופוס סקטילה , ( ' וגם רבות מרצפות הפסיפס בימיו עוצבו בסגנון שהיה מקובל באיטליה . בסך הכל היה סגנון הבנייה בימי הורדוס הלניסטי מיסודו , עם השפעות רבות של האדריכלות הרומית , כמו של התיאטרון בקיסריה , שנבנה בסגנון מעבר מתיאטרון הלניסטי לתיאטרון רומי , או במקדש בשומרון , שהיה רומי בתפיסתו . אמנם ביריחו ( הארמון השלישי , ( בבניאס ( מקדש אוגוסטוס (? ובירושלים ( בניין עגול , אולי מצבת הקבורה של משפחת הורדוס ) מצויים בניינים שנבנו בטכנולוגיה הרומית המתקדמת ( בטון בציפוי 'אופוס רטיקולטום' ו'אופוס קוודרטום , ( ' אך אין ספק שכאן מדובר בצוות רומי שהגיע לארץ ישראל לפרק זמן מוגבל ובנה כמה בניינים . מכל מקום , עד כה לא נתגלה לסגנון זה כל המשך או חיקוי בארץ . גם אם סגנון הבנייה של הורדוס מבוסס בעיקרו על המסורת ההלניסטית עם השפעה רומית חזקה , טבוע בו גם חותמו האישי של המלך הבנאי , פרי מחשבה הגיונית ויוצרת , הבנה עמוקה במלאכת הבנייה ועניין אישי רב בתחום זה , עד כדי אהבת הבנייה .
|
|