|
|
עמוד:12
ויישובים קיימים . משמע : התכנון התבסס על סקר מצאי גאוגרפי מפורט ( 2 ) ; ארגון מובהק לפי שבטים וקביעת שמות האחראים לביצוע תפרוסת השבטים בנחלותיהם ( 3 ) ; הקצאת 42 ערים ללוויים , לרבות אזכור מוגדר של שטחן ( 4 ) ; הקצאה ומיקום של שש ערי המקלט , והגדרה מפורטת של מטרותיהן ואורח החיים המיוחד בהן ; ( 5 ) הוראה חד משמעית שנחלות השבטים תישמרנה לכל הדורות , ולשם קיום תקנה זו נקבע שנשים תינשאנה אך ורק לבני שבטן , כך שהנחלות תעבורנה בירושה במסגרת השבטית . שיקולים בבחירת ירושלים בבירת ממלכת דוד : נראה שלא במקרה בחר דוד בירושלים כבירת ממלכתו . שיקול מרכזי בבחירה היה שהעיר לא נכללה בנחלת השבטים , ולכן יכלה להתקבל על ידי העם כולו . שיקול נוסף היה , אל נכון , היותה מרוחקת מדרכי החוף אשר לאורכן נעו כובשים מדרום ומצפון . לפנינו דוגמה של נימוקים פוליטיים , פנימיים וחיצוניים , אשר כבר בימי קדם נסמכו עליהם בתכנון תפרוסת אוכלוסייה ובקביעת עיר הבירה . לירושלים לא היו מקורות מים זמינים ולכן הופנו אליה מי מעיינות בשורה של מפעלים הנדסיים שבהקמתם החל דוד , שכלל שלמה והביא לשיא של תחכום ויעילות הורדוס . מפעלי המים הללו כללו מכירת מעיינות , תעלות הובלה , מנהרות וצינורות , ברכות אגירה ציבוריות ופרטיות , ומערכות לאיסוף מי גשמים . ארגון אדמיניסטרטיבי גאוגרפי של ממלכת שלמה : שלמה המל ך ערך תכנון גאוגרפי מינהלי כלכלי ולפיו חילק את הארץ לשנים עשר אזורים שעליהם הופקדו שנים עשר ניצבים , וכל אחד כלכל את המנגנון הנרחב של חצר המל ך חודש בשנה . השיטה פעלה לאורך כל ימי מלכות שלמה הארוכים ( מלכים א פרק ד . ( מתיאור הארגון של ממלכת שלמה ברור שלרשותו עמדה תמונה מלאה של המצאי הגאוגרפי בשטח . תכנון מבנים ציבוריים : בית המקדש וארמון שלמה "בית יער הלבנון : " בספר מלכים א פרקים ה-ח מתוארת התכנית המפורטת של מקדש
|
|