|
|
עמוד:8
של הארץ לנוצרים אף נתרכזו בה בני הכתות הנוצריות השונות והמשונות , שצצו במאות הרביעית והחמישית . הכרך שלפנינו נחלק לשלושה חלקים . הראשון דן בהיסטוריה המדינית והמנהלית מסיומה של מלחמת בן כוסבה , בשנת , 135 ועד לשלפי המאה הרביעית . כאן נדונות תולדות המנהל הרומי האזרחי והצבאי ותהפוכות החלוקה הפנימית לפרובינקיות מזה ותולדות השלטון היהודי העצמי והנהגתו מזה . מבחינת השלטון הרומי חל מפנה חשוב בתולדות הארץ בשנת , 395 בחלוקתה המוחלטת , "הסופית , " של האימפריה הרומית לשתי אימפריות — מזרחית ומערבית , שעה שהארץ נפלה בחלקה של המזרחית , "ביזנטיון . " ואילו מבחינת השלטון היהודי העצמי והנהגתו , שהגיעו לשיאם דווקא במאה השלישית והרביעית , בא המפנה המכריע בביטולה של הנשיאות , בראשית המאה החמישית . החלק השני עוסק בהיסטוריה החברתית , הכלכלית , הגיאוגראפית ( לרבות העיור והשלטון העירוני , ( הדמוגראפית , הדתית , התרבותית , הרוחנית והספרותית בתקופת המשנה והתלמוד , מחורבן בית שני ועד חלוקת האימפריה . ( 395-70 ) החלק האחרון של הכרך הקודם , הרביעי , דן רק בהיסטוריה המדינית והארגונית של הארץ ויישובה היהודי בין החורבן לבין מלחמת בן כו ? בה , ( 135-70 ) בלא לעסוק בשאר הפנים והבחינות של תולדות הארץ ותושביה . שכן אין לבחינות אלו כל משמעות ייחודית בפרק הזמן הקצר , באופן יחסי , שבין החורבן לבין מלחמת בן כו ? בה . מבחינת ההיסטוריה החברתית והכלכלית ובתחום חיי יום יום והתרבות החומרית של היישוב היהודי כמעט אין אף כל אפשרות , מחמת מיעוטם ומצבם של המקורות , להבחין בין מה שקדם למלחמת בן כוסבה לבין מה שאירע לאחריה . מכל הבחינות הללו מדובר במשך זמן אחד , שראשיתו בחורבן בית שני וסופו בחלוקת האימפריה . נהוג לכנות פרק זמן זה בשם תקופת המשנה והתלמוד . ולא בכדי . שכן בתקופה זו נוצרו בקרב היישוב היהודי בארץ , פרי פעילות רוחנית ענפה ונמרצת מאוד , יצירות ספרותיות חשובות ביותר — המשנה , תלמודה של ארץ ישראל ( התלמוד הירושלמי ) ושאר קבצים של ספרות התנאים ( תוספתא , מדרשי הלכה ועוד ) וספרות האמוראים ( מדרשי האגדה ה"קלאסיים . ( " בצדו של המקרא , המשנה היא היצירה החשובה ביותר של האומה היהודית בארץ בכל תולדותיה , והשפעתה בעם ישראל לאורך כל התקופות שמכאן ואילך היתה מכרעת ביותר , בייחוד מחמת היותה היסוד לתלמוד הבבלי — החיבור , שעיצב את אופייה וחייה של האומה לדורות יותר מכל חיבור אחר . מבחינה חברתית וכלכלית , דמוגראפית וגיאוגראפית היסטורית אכן מסתיים פרק זה סמוך לחלוקת האימפריה . מבחינת ההיסטוריה הרוחנית והספרותית של היישוב היהודי בארץ יש לראות את המפנה קצת קודם לכן , בראקציה הנוצרית , שבאה אחרי שנהרג יולעוס ( 363 ) ושהביאה לידי דיכוי היישוב היהודי בארץ והפסקת היצירה החיה והאינטנסיבית שלו בתחום ההלכה ( ולכינוסו החפוז של התלמוד הירושלמי ) ובמידה רבה גם בתחום האגדה . ואילו מבחינות אחרות — עליית הנצרות , השפעת הכנסייה ומוסדותיה , התפשטות המנזרים ואף הפיכת אופייה של העיר ההלניסטית הרומית לנוצרי — חל המפנה עוד לפני כן , סמוך לסוף המחצית הראשונה של המאה הרביעית , כדור לאחר המהפכה במעמדה של הנצרות באימפריה בכלל . החלק השלישי דן בתולדות הארץ ותושביה , מכל הבחינות , בתקופת השלטון הביז ^ טי , מחלוקת האימפריה ועד הכיבוש המוסלמי . ( 640-395 ) אולם , כמות שנאמר למעלה , מכמה בחינות יש לראות את ראשיתה של התקופה הזאת קצת לפני חלוקת האימפריה או
|
|