הקדמה

עמוד:13

13 ה ק ד מ ה הצלחה זו הפכה את הרעיונות שבבסיס השוויון בין המינים לכה שקופים וברורים מאליהם, עד שבדיונים על סוגיות רבות, בהן סוגיית ההפרדה, לא ניתן משקל מספק לשתי עובדות : האחת – שרעיון השוויון בין המינים חדש במונחים היסטוריים ולכן שברירי ; והאחרת – שהוא מהותי וחיוני לתפיסתנו מה הם חיים צודקים וראויים . כך למשל כשהמדינה עיצבה את הפתרון לבעיה החמורה של תת-השתתפות של חרדים בשוק התעסוקה, ההנחה שעידוד חרדים להשתלב באקדמיה עובר דרך איסור על מרצות ללמד גברים, וזאת במסלולי לימוד נפרדים, התקבלה כמובנת מאליה . הציפייה, הטבעית לכאורה, שנשים ישלמו מחיר למען המשימה הלאומית כרוכה, בין השאר, בשכחה עד כמה נשים חדשות באקדמיה . נשים הורשו להיכנס לאקדמיה לפני פחות מ- 100 שנה, ובמקרים מסוימים מאוחר הרבה יותר, וגם אז לקח זמן עד שהוסרו המכסות לנשים במקצועות מבוקשים ועד ששוק התעסוקה הכיר בהן, לפחות ברובד המוצהר, כשוות ביכולותיהן לגברים . למרות ההתקדמות, הנתונים על נשים באקדמיה עדיין מצביעים על כך שתנאי המינוי, המחקר והקידום לא תמיד שווים ולא תמיד הוגנים . עוד בלבול שמאפיין את השיח הליברלי על הפרדה בין המינים הוא שמדובר בשאלה של סובלנות של הרוב כלפי המיעוט . השאלה ממוסגרת בטעות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא