|
|
עמוד:9
9 ה ק ד מ ה שישראל נקלעה אליו הוא שהמדינה עברה ממתח נמשך ומתוחזק איכשהו בין ״יהודית״ לבין ״דמוקרטית״ להתנגשות חזיתית בין העקרונות הללו . התנגשות זו הובילה גם להתפרצותה של ״שאלת האישה״, שאינה רק תוצר נלווה של המשבר . נשים בישראל נהפכו לכלי אסטרטגי על לוח השחמט . אתגר הניסוח מחדש של זהות החברה הישראלית כרוך בשאלה מה יהיה מקומן של הנשים בה בעשורים הבאים ; ומקומן יושפע באופן קריטי מהדרך שבה יסומנו גבולותיה של ההפרדה בין המינים במרחב הציבורי . בעשור וחצי האחרונים חזינו בהתרחבות מהירה של מסגרות ופעילויות המתקיימות בהפרדה . התרחבות זו עברה מתחת לרדאר של רוב הציבור הישראלי, שלא ראה בה איום על אורחות חייו . עד כינונה של ממשלת ישראל ה- ,37 במיינסטרים הישראלי התייחסו אל הפרדה מגדרית כאל רע הכרחי, אילוץ שאמנם פוגע בערכים ליברליים ובשוויון המגדרי, אבל חיוני לקידום מטרות שונות – למשל, שילוב חרדים בתעסוקה ושוויון בנטל השירות הצבאי – וכורח שנגזר מהרעיון הליברלי של סובלנות רב- תרבותית . בשם אלה מוצדק לקיים הפרדה בלימודים אקדמיים ובהכשרות מקצועיות, ביחידות צבאיות, במופעי תרבות ובפעילויות פנאי . כינונה של הממשלה בדצמבר 2022 סימן תפנית . באופן שלא היה כמוהו בשום ממשלה בישראל,
|
אופק - קרן ברל כצנלסון
|