|
|
עמוד:14
אמה זהר אילן שחורי משרטט במאמרו ׳מדיליז׳נס לאוטומוביל ומשביל לכביש : התמסדותה של התחבורה הציבורית בתל אביב ובינוי אומה׳ את שלבי התפתחותה של מערכת התחבורה הציבורית בעיר העברית הראשונה, תל אביב . שחורי מראה כי עם גידול האוכלוסייה בעיר התרחב בה מערך התחבורה ופעילותו . פעילותם של כלי תחבורה מסורתיים, דוגמת חמורים ועגלות, לצד כלי תחבורה מודרניים, דוגמת אוטומובילים ואוטובוסים, יצרה תחרות וכאוס תחבורתי . הרשויות הבריטיות ועסקנים יהודים פעלו להסדרת דרכי התחבורה בעיר ולכינון תשתיות מודרנית בה . ולבסוף במאמרו של מרדכי נאור ׳לוחמים ליד ההגה : תרומתה של חברת אגד למלחמת העצמאות׳ הוא מתמקד בתפקידה של התחבורה הציבורית בימי משבר . נאור מציג את הניסיון לשמור על צירי התחבורה, ובעיקר על הדרך המובילה לירושלים, פתוחים ובטוחים על אף ההתקפות על שיירות ואוטובוסים . הוא מתאר את ההתגייסותם של עובדי קואופרטיב אגד בחודשי הלחימה הראשונים וטוען שמכיוון שרוב הלחימה התרחשה בכבישי הארץ ובדרכים המוליכות ליישובים מרוחקים, היו נהגי האוטובוסים ללוחמים בקו האש . * * * תחילתו של מיזם מחקר זה בנסיעת לילה באוטובוס מברלין לוורשה בדצמבר 20 . השלג, הקור, הנוף שהחשיך ככל שירד הלילה והנסיעה התקדמה מזרחה, ההגעה לתחנת האוטובוס המזרח-אירופית עוררו בי שאלות על חוויותיהם של היהודים שחיו באזורים אלה בעבר . שבועות מספר לאחר אותה נסיעה פרצה מגפת הקורונה שבעקבותיה הוגבלה הגבלה ניכרת אפשרות של תנועה, ולפרקים אף נאסרה כליל . השימוש בתחבורה הציבורית והשהות בתחנות רכבת או נמלי תעופה חדלו להיות פעילויות יום-יומיות פשוטות ורגילות, נאסרו ואף היו מסוכנות . בהמשך הזמן לא הותרה נסיעה בתחבורה ציבורית, ובעיקר במטוסים, ללא בדיקות קורונה לפני נסיעה ולאחריה, והנוסעים נדרשו להציג אישורים על קבלת חיסון ועל נחיצות הנסיעה או קביעתה בעוד מועד . אך לא רק אפשרות הבחירה החופשית בתנועה ממקום למקום הוגבלה ; הפרפורמנס של התנועה שלו היינו מורגלים ונראה לנו נדוש ויום-יומי הפך לפעולה זרה וחדשה . כל שימוש בתחבורה הציבורית לווה בחשש מפני הִדבקות בנגיף ופרקטיקות הנסיעה השתנו שינוי קיצוני, החל בעטיית מסכת פה ואף, פתיחה של חלונות בקרונות רכבת ובאוטובוסים, וכלה בצמצום המגע עם הסביבה . לא רק המשמעות החברתית והבריאותית של השימוש בתחבורה הציבורית השתנתה אלא
|
|