|
|
עמוד:14
בי, לאסוציאציה שחלפה במוחי ולזיכרונות שהציפו אותי כאשר קראתי את העיתונות של תקופת המאורעות : שרפת אוטובוסים, רציחות, התאבדויות, שרפת שדות, זריקת בקבוקי תבערה ועוד . שלוש האינתיפאדות שהזכרתי היו תופעה ספונטנית בחלקה, והחלו בפעולות התקוממות . כאמור, אין בדעתי להשוותן למאורעות 1936 ‑ 1939 אלא להדגיש שהאירועים האלימים שתוארו אז בעיתונות דומים באופיים לתקופות האינתיפאדה שידעה מדינת ישראל . ספר זה נסמך בעיקר על העיתונות העברית . בדקתי כיצד פירשו הכותבים את האירועים אשר להם היו עדים, כיצד התמודדו עם הנעשה במישורים הכלכליים, האידאולוגיים, הפוליטיים ועוד, ולכן ההתבוננות היא רק דרך עיניו של היישוב היהודי . ישנם ציטוטים, דעות, סקרים, דיווחים ונתונים אשר תורגמו והועתקו מהעיתונות הערבית ופורסמו בעיתונות העברית . מבחינה מתודולוגית הספר מבוסס על בחינת אלפי עמודי עיתונים אשר סיפקו מידע עשיר על חיי היום‑‑יום, הכלכלה והפוליטיקה בארץ ישראל . מכיוון שהעיתונות העברית שימשה בסיס לכתיבה, אין מקום להשוות בין הכתוב כאן לבין המידע שפורסם בעיתונות הערבית באותה תקופה . השתדלתי להיות נאמנה לעיתונות העברית אך גם בדקתי מחקרים, מאמרים, ספרים ומסמכים שנכתבו על התקופה . נוסף על כך היה לפניי אוסף מסמכים נדיר, שופע מידע, מהארכיון ההיסטורי של עיריית תל אביב, ששפך אור על התקופה הנסקרת . כמו כן קראתי מסמכים מהארכיון של דוד בן‑‑גוריון, השמור במכון בן‑‑גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן‑‑גוריון בנגב ובארכיון הציוני המרכזי בירושלים . יש להדגיש שבחרתי לעסוק בעיקר בסקירה העיתונאית ובתגובות העיתונים לאירועים . היו עיתונים ( כמו הבֹּקר ) שהוציאו שלוש מהדורות ביום, ובכל מהדורה נוספו דיווחים על אירועי אלימות שקרו במשך אותו יום בחלקי הארץ השונים . בתקופה הנסקרת כמעט לא חלף יום בלי פגיעות רחל הרט 14
|
|