|
|
עמוד:12
ל שָכ נִי ב ת ו כ ם 12 עשר הספירות . שפה זו נרקמה מתשבץ של דמויות וסמלים מן העבר, אבל כוחה היה כולו חדש ; באמצעותה נפתח רובד עומק יותר לדרשנות היהודית בתהליך הנקרא על ידי חוקר ה זהר בן דורנו יהודה ליבס ״רנסנס״ של אומנות הדרש . הטענה שהזהר ש״התגלה״ זה עתה ובאמת הוא פרי קולמוסו של רבי שמעון בן יוחאי במאה השנייה, הביאה עימה חופש לדרוש בתעוזה שרווחה בימי קדם, ובעלי ה זהר השתמשו בו במלוא כוחם היצירתי . רנסנס מקביל בחידוש הכוח הדרשני התחולל בראשית ימי התנועה החסידית בדרום-מזרח פולין בסוף המאה הי״ח . התנועה הגדירה את עצמה על פי הדגם של ר׳ ישראל בעל שם טוב, הבעש"ט, שתואר בראשית האגדה החסידית כיהודי ללא חינוך רבני שמסוגל להציע פרשנויות נועזות ומעוררות לב למובאות מן התנ״ך ומספרות חז״ל שהובאו בפניו . הוא היה כנראה ( ואי אפשר להפריד לגמרי בין זיכרון היסטורי ויצירה אגדית ) בעל שם, היינו מרפא עממי מאזור הרי הקרפטים, שהתקבל לאחר ספקנות והיסוסים לקהילה של יהודים למדנים ונורמטיביים בעיר מז׳יבוש, וזכה בה לעמדת כבוד . הם היו מציעים לפניו פסוקים או מאמרי חז״ל והוא היה מפרש אותם באופן שלא עלה מעולם על דעתם . קריאות אלו שימשו מעין ״תרפיית שוּק״ ופתחו את תודעתם באופן שלא ידעו קודם ( חִשבו על הסטירה של מסטר זן ) , שהביאה למהפכה בחיי הרוח . מגמתם העיקרית של הבעל שם טוב והחוג הקטן שהתגבש סביבו, הייתה לפקוח את עיניהם לאמת של ״מלוא כל הארץ כבודו״ ו״לית אתר פנוי מיניה" [ אין מקום פנוי ממנו ] , ושעל התובנה הזו נשענת היהדות כולה . התורה ניתנה לישראל לשמש מדריך רוחני בטיפוח הכרה זו ובעיצוב אורח חיים של ״עבודת ה׳ בשמחה״ כמענה לה . אחד הכלים העיקריים לחולל מהפכה זו בחיי הרוח של שומעיהם היה הדרוש המביא חיוּת מחודשת הן לפסוק הכתוב והן ללב השומע . היכולת להשתמש במובאות מהמקרא ומהמסורת כאמצעים להתעוררות רוחנית נשמרה בחסידות עוד שני דורות : היא נפוצה בכתביהם של כמה מתלמידי המגיד ממזריץ׳ — אצלם נשזרו קריאות כאלה אל תוך דרשות ארוכות ומפותחות . היא הגיעה לשיא חדש בחשיבתו האסוציאטיבית חסרת המעצורים של ר׳ נחמן מברסלב, ונותרה בעינה בכתביהם של כמה מגדולי הכותבים החסידיים בפולין של אמצע המאה הי״ט . אבל ירידה באיכות השימוש במובאות מהמקרא ומהמסורת ניכרה גם קודם לכן ובאה לכלל ביטוי בשימוש המופרז בגימטריאות ונוטריקון כדי לגלות חידושים על חידושים, רובם ללא אותו כוח מעורר הלבבות . עבור יהודים שחיו בצלו של העולם המודרני והמערבי, הגילוי מחדש של הפשט שלט בכיפה . הרוח שנשבה בתרגום התנ״ך לגרמנית של משה מנדלסון והביאור שנתלווה אליו, הייתה רוח של פיכחות והסבר במישור הפשט או בדרכו
|
|